ביקורת ספרותית על 36 שאלות שבזכותן הכרתי אותך מאת ויקי גרנט
ספר מעולה

---

36 שאלות שבזכותן הכרתי אותך.
על הספר הזה שמעתי כלכך הרבה ביקורות,טובות ורעות,לא ידעתי כלכך מה לחשוב עליו אם לקרוא אותו או לא לקרוא אותו.
ואחרי שקראתי אותו יש לי כמה מילים להגיד.
ואווו,ואווו,ועוד פעם ואווו!!!
הספר הזה כלכך מדהים. הוא פשוט מבוסס על פסיכולוגיה טהורה. כלכך הזדהתי עם הדמויות והתחברתי אליהן,הדמויות עברו לדעתי פשוט תהליך מדהים ועמוק אם זה לבד או אם זה אחת עם השנייה,הן נעזרו אחת בשנייה כדי לעבור את התהליך בין אם הן רצו עזרה או שאפילו לא שמו לב שהשני עוזר לאחר ולפעמים הם הבינו את עומקם של הדברים בכוחות עצמם והיו צריכים להתמודד עם סיטואציות קשות,מביכות,מצחיקות,עצובות,אבל תמיד מרגשות עד בכי וצחוק. אומנם יכול להיות שהוא יראה לכם קיצ'י ומתקתק אבל הרמת קיצ'יות שלו טובה ומאוזנת, נשמע מוזר איך קיצ' יכול להיות טוב אבל תאמינו לי,הוא טוב.
ועכשיו העלילה:
העלילה בעצם מבוססת על מחקר פסיכולוגי, האם אפשר ליצור קרבה בן-אישית על ידי שאילת 36 ושש שאלות אישיות. היא עוקבת אחר זוג אחד מתוך רבים שהתנדבו למחקר,פול והילדי.
שניהם הגיעו למחקר מסיבות שונות. הילדי אוהבת פסיכולוגיה והתעניינה במחקר לשם הריגוש וההרפתקה ואילו פול היה מעוניין רק בתשלום תמורת ההשתתפות במחקר,בקיצור: לפול לא היה אכפת למה ולהילדי לא היה אכפת כמה.
העלילה עוקבת אחרי הדך המסובכת של ההכרות בנהם,למרות שהדמות שאחריה הסיפור סובב יותר היא הילדי והיא דמות יותר בולטת ודומיננטית בסיפור,אני חושבת שהסופרת באמת התכוונה שהסיפור יהיה סביב הילדי ועל הקשיים שלה ופול יהיה מעטפת מאוד דומיננטית לסיפור שלה, כי באמת רוב הספר מסופר דרך נקודת המבט שלה. למרות שהזה נראה שהספר מסופר כאילו הסופרת היא זו שמספרת את הסיפור ולא הדמויות עצמן, הקטעים שהדמויות נמצאות לבד ולא אחת עם השנייה מסופרות רק מנקודת המבט של הילדי,והייתי רוצה לראות גם את נקודות המבט של פול כשהוא נמצא לבד.
העלילה פשוט זורמת וקלילה והיה מדהים לראות איך הדמויות לאט לאט נפתחות ומשנות תפיסות מסוימות בחייהן שהיו מקובעות עליהן.
רמת השפה והכתיבה הייתה בטוב טעם, והיה מאוד מצחיק לקרוא התגובות הפתאומיות של הדמויות.
ועכשיו נגיע לדמויות:
עכשיו בניגוד לספרים אחרים שבהם יש שלל דמויות מגוונות,שתמיד אני לא זוכרת את השמות או מתבלבלת בניהן,כאן יש רק שתי דמויות עם המון דמויות משנה שאומנם מוסיפות טעם טוב לעליה אבל לא צריך לפרט עליהן יותר מידי כי אין מה לפרט,הן לא מספיקות דומיננטיות בניגוד לשאר הספרים שאני קוראת, ולכן אני אפרט רק על הילדי ועל פול.
הילדי: הדמות היותר מרכזית,הילדי היא בחורה חכמה ופיקחית,שנונה,צינית במקצת,מעט חרדתית,ומאוד קל לסובב לה את הראש בגלל חוסר הניסיון שלה עם בחורים. למרות שהיא הדמות היותר מרכזית לדעתי היא עברה שינוי פחות משמעותי אולי בגלל שהיא יותר מקובעת או שהבכיות שהיא צריכה להתמודד עדיין עומדות מול עיניה ובזמן הקרוב הן לא יהיו פתירות.
אבל עדיין הילדי היא דמות פשוט מדהימה.
בתחילת הספר כשהקורא רק מתחיל להכיר אותה, הוא יחשוב שהיא פשוט נודניקית מעצבנת אבל בהמשך אתה מגלה את העולם המסובך שבו היא צריכה להתמודד ועד כמה שהיא אחראית,חזקה,שאפתנית ואמיצה.
ועכשיו וידואי קטן מהלב: הסיבה העיקרית שהתחברתי לדמות של הילדי היא שהיא פשוט הזכירה לי אותי, אחד לאחד.
היא חכמה מאוד והולכת תמיד אחרי השכל, לפחות ככה היא חושבת, עד שהלב שלה מתחיל להשתגע והיא לא יכולה להקשיב לשום דבר אחר חוץ ממנו,גם אם באותו הרגע היא ממש לא רוצה להקשיב לו וזה הדבר האחרון שהיא רוצה לעשות.
הסיוט הכי גדול של הילדי זה להישאר בודדה, שהיא תרחיק מעליה את על האנשים שאכפת להם ממנה ושהיא תמות לבד בדירת מרדף חשוכה וחתולים יטפסו עליה.
היא פוחדת שלעולם היא לא תמצא זוגיות ואהבה, ולפי מערכות היחסים הכושלות שלה ולא מעט הגברים שלא התענינו בה, אפשר להבין למה היא חושבת ככה.
בתחילת הספר לא מבינים כלכך מה הילדי רוצה מעצמה וגם היא לא מבינה מה היא רוצה, היא מתחילה את הספר מאוד מבולבלת ועוטה על עצמה מסכה של העמדת פנים למישהי אחרת כדי שאנשים אולי ככה יחבבו אותה יותר,היא מנסה כאילו להתאים את האופי שלה לחברה בה היא נמצאת במקום להיות היא עצמה ולהבין שזה בסדר גמור להיות שונה קצת מאחרים.
בנוסף הילדי סובלת בבעיות במשפחתה ולא יודעת איך להתמודד אתם, היא מאשימה את עצמה שהיא זאת שחוללה את הסערה הלא פתירה הזאת במשפחתה ועוד בהרבה סיטואציות שאנחנו מגלים במהלך הספר.
הילדי היא בדיוק אני,בהתחלה ממש התעצבנתי עליה בגלל שהיא עדיין לא הבינה מה היא רוצה מעצמה ושהיא כל שנייה משנה את דעתה בצורה לא הגיונית ומתעצבנת על דברים נורא שטותיים וקטנים ולפעמים גם מפרשת סיטואציות לא נכון,וכלכך כעסתי,כאילו סבבה את מבולבלת וכועסת על עצמך אבל למה להוציא את הכעס על אנשים אחרים,אבל אז ירד לי האסימון שהאופי של הילדי הוא בדיוק האופי שלי (טוב אולי לא בדיוק,הילדי היא דמות ממש מוקצנת, אני פשוט כמו הילדי רק בצורה הרבה יותר מתונה.),שלשתינו יש אותם הפחדים והחששות, לשתינו יש בעיות עם המשפחה, ושתינו תמיד לוקחות ומאשימות את עצמנו גם שאנחנו בכלל לא אחראיות למה שקרה או לא קשורות לסיטואציה,אבל הכי קל זה להאשים את עצמנו,כי אנחנו כלכך פוחדות לאכזב את כולם ושבגלל זה כולם ינטשו אותנו.
פול: הוא הוא בחור מתבודד,אדיש,חכם,גברי מאוד,וסוג של זאב בודד.
לפי דעתי פול עבר את השינוי היותר גדול,הוא כלכך התפתח ופרח במהלך העלילה,זה היה פשוט מדהים לקרוא עליו, איך מבחור סגור וזעפן הוא הופך לבחור רגיש ועדין יותר. וכמו הילדי גם הוא מנסה להסתתר מתחת למסכה,הוא אומנם לא מנסה לשנות את האופי שלו,להפך הוא מאוד כנה,אבל הוא מנסה להיראות אדיש וצ'רמר ולהסתיר ולדחוק את הרגשות שלו עמוק בפנים לתוך תחתית הלב.
פול עבר דברים לא פשוטים בחייו,ולכן הוא לא נותן יותר אמון באף אחד. הוא מצטייר בהתחלה כאדם חסר השכלה גבוה כמו שהילדי כל על אומרת,אבל לא חייב לקרוא ספרים וללכת לבית הספר כדי לדעת על הדברים העמוקים והחשובים בחיים,פול למד את מה שהוא צריך מהרחוב והחיים הלא קלים שעבר.
הוא צייר מדהים,מתופף בחסד עליון ודון ג'ואן לא קטן, מקסים את הבנות מהרגע הראשון. אך כל זה לא שווה כלום אין אין לך מישהו לדבר ולחלוק איתו רגשות וזה מה שפול באמת רוצה ומתגעגע אליו ויחד עם הילדי הוא מנסה לחפש את האדם הנכון לדבר אתו. ולא מבין שהאדם הנכון נמצא לו מתחת לאף או ליתר דיון מול העניים בצ'ט.
יש בפול כלכך הרבה עומק ומשמעויות נסתרות בין אם זה הסיפור הכואב שהוא חווה ועד קעקוע הדמעה הקטן שיש לו מתחת לעין.
מתחת לכול החספוס הזה והשומר הגדול שעומד מבחוץ ומבריח את כולם עומד אדם רגיש,עדין,אדיו,ואפילו אולי קצת פחדן (בקטע טוב). רואים את התכונות האלה בנקודות קטנות במהלך העלילה ובמיוחד בסוף כשפול מתחיל להשלים את התהליך,וברור שיש לו עוד דרך ארוכה.
הוא פשוט גרם לי להתאהב בו, שזה דיי מוזר כי אני אישית לא כלכך מחבבת בחורים עם אופי אדיש כלכך ורוב הסיכויים שלא הייתי שמה לב לאופי האמיתי מתחת למסכת האדישות הזאת שלו,כי בחיים לא הייתי נותנת לבחור כזב סיכוי מלכתחילה ולכן לא הייתי נסחפת איתו לתהליך כלכך רגשי ועמוק, אבל לכו תדעו אם הילדי הצליחה להתאהב בו או אז אולי גם אני (כבר הסכמנו שלי ולהילדי יש אופי דומה). אני חושבת שקל מאוד להתאהב בדמות כזאת בגלל שהיא אמתית גם מבחינת האופי וגם מבחינה שבאמת יכול להיות שיש בחור כזה.
לפי דעתי אף פעם לא ראיתי בחור ספרותי שעובר תהליך כזה עמוק ומרגש,תמיד ששמים שתי דמויות שהן בחור ובחורה מתייחסים יותר לבחורה ופחות לבחור,וגם היא זאת שתעבור תהליך יותר גדול,יש מקרים שמתייחסים גם לבחור אבל הוא לא מתפתח בעלילה.
כאן למרות הדמות הנשית יותר מרכזית דווקא הדמות הגברית היא זו שמקבלת צד אחר ושונה יותר.
לדעתי פול עבר תהליך פשוט מדהים,מדהים,מדהים! וכל מילה מיותרת.
לסיכום אני ממליצה לכולם לקרוא את הספר,זה נראה אומנם ספר דביק ורומנטי ברמות,ושאפשר פשוט לדלג עליו שקוראים אותו,אבל מי שחושב ככה טועה לגמרי הספר הזה מלמד כלכך ונותן פרופורציות על החיים.
אני נותנת לספר הזה 4.5 מתוך חמש אבל אך ורק כי הייתי רוצה לראות גם את נקודת המבט של פול בעלילה,חוץ מזה לדעתי הוא מושלם מכל הבחינות.

» ביקורות נוספות של גנבת הספרים
» ביקורות נוספות על 36 שאלות שבזכותן הכרתי אותך