ביקורת ספרותית על 36 שאלות שבזכותן הכרתי אותך מאת ויקי גרנט

---

הילדי היא הדמות ההיפית המוזרה היחידה שהצלחתי להתחבר אליה בספרים בכל ימי חיי.
ברצינות, לפעמים קשה להבין אם היא בת 200 או בת נוער.
כי הצורת מחשבה שלה מתחלקת ל2: או פעילה בעצומה לשלום עולמי (אני מחרטטת, עזבו אותי) או ילדה ששכחה לשחרר את הדובי.
פול הוא חתיך. סליחה, אבל זה מה שהוא. לפחות בהתחלה.
אם הייתי סופרת את כמות הפעמים שאמרו שהוא נראה טוב, או את כמות הפעמים שהילדי אמרה שהוא גברי, היה המון כאלו.
אז הם מהאנשים הכי לא קשורים שהכרתי, ואני אוהבת לקרוא ספרים עם אנשים שונים, כי זה וויכוחים פנימיים בכל הספר. וזה נחמד, אני אוהבת את זה.
יש אנשים שלא אוהבים את זה, יש אנשים שהיו חושבים שהם מתווכחים הרבה יותר מדי בספר וזה מוציא את העניין.
אני לא חושבת ככה, אני חושבת שזה דווקא הוסיף עניין.
זה באמת ספר טוב, ספר קליל. ספר שמשלב אהבה ותשוקה, דימוי עצמי וביטחון עצמי. ובעיקר - בעיות משפחתיות ומוות שאופפים את רובנו. כי לא משנה כמה תנסו להוכיח שהמשפחה שלכם מושלמת, היא לא. אף אחד לא.
הקטע המדהים בספר הזה זה שהוא נגמר בסוף פתוח. רוב הסופים הפתוחים הם לא טובים, הם יותר תוקעים עלילה או משהו בסגנון ואז הקוראים מדוכאים כי הם יודעים שלא יצא עוד ספר המשך. אבל ממש אהבתי שבספר הזה השאירו אותנו לחשוב מהם התוצאות של הניסוי.
אני בכלל לא יודעת אם זו הייתה הכוונה של הסופרת, אבל גם אם לא - הפכתי את זה לפואטי ושווה, אז מחיאות כפיים לי.
בכל מקרה,
יש אנשים שיחשבו שהספר לא ריאליסטי. הוא באמת לא. אני לא חושבת שבמקרה הזה זה הופך את הספר ללא טוב. מי שקרא את ההמלצה שלי על 13 סיבות, יודע שאני לא בעניין של שינוי דמות כל פרק. אבל דווקא כאן זה יכול היה להתאים, בעיקר כי בעיניי לפול יש הרבה יותר הילת מסתורין מעל הראש בהתחלה. זה יכל לגרום לי להבין את כיוון המחשבה שלו.
לסיכום, זה ספר טוב. מומלץ.

» ביקורות נוספות של Julia.com
» ביקורות נוספות על 36 שאלות שבזכותן הכרתי אותך