“אנחנו ביקרנו ביקור שבועי בספרייה ,שוטטנו בין מדפים רבים עמוסי ספרים.
עינינו נתקלה בספר אחד ויחיד : הימנון מאת איין ראנד.
אנחנו ניהלנו התחבטות נפש עם ליבנו אילו ספרים לקחת,האם לשים ספר זה או לקחתו פעם הבאה ?
לאחר מספר דקות של התלבטות , הוחלט הדבר .
לקחנו ספר זה אל הספרנית , הספרנית ביצעה את משימתה ואיחלנו לה איחול ערב טוב ויצאנו.
כמה ימים ספר זה שכב בחדרנו עמוס הספרים שנראה כחנות ספרים קטנה מאשר חדר שינה.
ברגע של חוסר מעש עינינו צדה את ספר זה מבין המדפים הרבים, גמלה החלטה בליבנו והתחלנו במלאכת הקריאה.
מי שלא קרא את הספר לא מבין מדוע אני רשמתי זאת כך ,לבטח הוא חושב כי זו טעות הקלדה מצידי או כל פתרון אחר לחידה- אתם טועים.
ידעתי טוב מאוד את הסיבה ל"טעות " , בכוונה כתבתי כך כדי להתאים את הביקורת לרוח הספר,לפחות בחלקה.
הספר מתאר בחור העונה לשם שיויון 2521 החי בעולם עתידי כמו מרבית עולמות דסטופיים אשר אתם דולים כעת ממעמקי מוחכם : משחקי הרעב ,פרנהייט 451 , עולם חדש מופלא וכדומה.
העולם שבו חי שיוויון דוגל בשיתופיות מוחלטת ,אין מקום ליחיד , כל דבר שאתה עושה הוא למען הקהילה,למען אחיך בני האדם, אתה נולד בבית התינוקות , בגיל 5 עובר לבית התלמידים וכך מעביר 10 שנים עד גיל 15 ,מגיל 15 המועצה העולמית מחליטה עבורך היכן תעבוד.
בגיל20 אם הינך גבר אתה תשלח לארמון ההיזדגוות פעם בשנה ,באביב,בכדי להתאחד ללילה אחד עם אישה , את התינוקות לא תראה לעולם וכך גם האם.
אם הינך אישה ,אותו הסיפור רק שאת תישלחי בגיל 18.
הספר נשמע מאוד באנלי, אני מצדיקה אתכם ,גם לי הסיפור נשמע חרוש,אבל בל נשכח שהספר נכתב בשנת אלף תשע מאות שלושים ושבע ושוכתב כמה שנים לאחר מכן .
למרות זאת,משהו משך אותי בספר , משהו משך ולא הרפה ,למרות אורכו [רק 80 עמודים] הוא קולח ,כתוב היטב , תיאורים יפיפים .
הספר למעשה מתאר את קללתו של שיוויון , שיוויון אינו כמו שאר חבריו ,הוא מהיר קליטה ,הוא חושב מחוץ לקופסא ,הוא אוהב לדעת וידיעה אינה דבר שמותר בעולמו .
הוא חייב להיות כמו שאר חבריו ,להיות ברמתם.
סקרונותו של שיוויון לא יודעת שובע עד כדי כך שהדבר מסבך אותו בצרות - הוא עובר על מרבית החוקים במדינתו אך הדבר לא מפריע לו,ההפך,הוא מרגיש כאילו הוא חייב לעבור על החוקים,הוא מרגיש פעם ראשונה בחייו שהוא חי.
ספר מדהים, אנושי , מראה שהשיתופויות היא דבר טוב אך פעמים רבות יכולה לצאת מפורפורציות וכשזה כך -האחדות היא בעצם הרסנית וכמה שהיחיד הוא חשוב ,כל אדם לעצמו.”
