ביקורת ספרותית על שלום לקנאים - שלוש מחשבות מאת עמוס עוז
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 11 באוגוסט, 2019
ע"י טוביה


שלום לקנאים.
ספרון קטן וצנוע בן – 131 עמודים המדבר על המצב הישראלי בתוך המרחב הכללי שבו אנו חיים. אני סבור שכדאי מאוד לכל ישראלי באשר הוא לקרוא את הדברים ויחד עם זאת, כל אחד שאיכפת לו ממה שנעשה בארץ הזו חייב לקרוא את הספרון הזה, ללא דעות מוקדמות, כי כן למרות שבשורה התחתונה כולנו יודעים מה דעתו של עמוס עוז לגבי פתרון הסכסוך הישראלי פלסטיני, הרי על מנת לייצר כר פתוח למחשבה, כדי שכל אחד ואחת מאיתנו יבחנו מחדש את דעותיהם ועל מה דעותיהם מבוססות, יהיה זה נכון מצד כולנו להיחשף לסיבות שהובילו את הסופר לעצב את דעותיו כפי שהן מוצגות בספרון שלפנינו. אבחנה חריפה ומרתקת מביא בפנינו עמוס בין המושג אלימות ובין המושג תוקפנות, מה מסובב ומה מסובב. יתכן ויהיה מי שיזדעזע מהשקפות שעמוס מביא לגבי נקודות מבט שהן שונות בתכלית ממה "שהורגלנו לחשוב", או אם תרצו לפתוח צוהר נוסף, ממה שהרגילו אותנו לחשוב. דוגמא לכך היא דמיון המצבים שבין ישראל של היום ובין זו שהתנהלה לפני חורבן בית ראשון ולפני חורבן בית שני – ציטוט – "בזמן האחרון יש המטיפים לנו כי רק אם נוותר סוף, סוף על חילוקי הדעות שבינינו ונתלכד כולנו כאיש אחד – בטח ננצח את כל העולם. אבל האמת היא שהמרד נגד הרומאים, שהביא לחורבן בית שני, ממש כמו המלחמה נגד בבל, שהמיטה חורבן על הבית הראשון, נכשלו לא באשמת "ריב אחים" ולא בגלל "שנאת חינם" בין יהודים ליהודים, אלא באשמת פנאטיות לאומנית ודתית, באשמת שגעון גדלות של מנהיגים ומונהגים שאיבדו לחלוטין את חוש המציאות". בין אם תסכימו, או לא תסכימו לקביעה הזו, תדעו שהסכמתכם או אי הסכמתכם קובעת גורלות, בדיוק כפי שעמדתם של בעלי העניין קבעה בזמנו את גורלם של עם ישראל שהוגלה לבבל ושל העבדים היהודיים שנלקחו לרומא לאחר חורבן בית שני. אני משוכנע שיהיו כאלה שיתבצרו מראש בדעתם ולא ינסו להבין, כמו בת היענה הטומנת את ראשה בחול כדי לא לראות את הסכנה המתקרבת, אבל אומר קהלת "כי ברב חכמה רב כעס ויוסיף דעת יוסיף מכאוב", ובכך הוא מסביר את הסיבה מדוע אנו מעדיפים לעתים לא לדעת כמנהג בת היענה, ולמרות זאת הוא מצודד בדעת במשפט - "...ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה". כלומר אם את או אתה מעוניינים לבסס את דעתכם לא רק על הזיקה הרגשית שלכם, אלא גם על ידיעה בסיסית בהיסטוריה ובטבע האדם, אזי ספר זה מומלץ ביותר עבורכם.
9 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
רץ (לפני 6 שנים ו-2 חודשים)
טוביה אתה צודק. את המרד הגדול הנהיגו בתחילתו סיקריים, וכוהנים מבית שמאי שהאמינו בחזון של ביאת המשיח, שרק יגע אם המורדים ימרדו ברומאים, על הדרך הם טבחו באלפי יהודים, ובעצם כפו את הקיצוניות ומהשחיות על עם ישראל.
נעמי (לפני 6 שנים ו-2 חודשים)
איזו סקירה יפה.
מורי (לפני 6 שנים ו-2 חודשים)
תשמע, אז אמר.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ