ביקורת ספרותית על הלבד הגדול מאת כריסטין האנה
ספר מעולה

---

ספר המערב כאב וקושי בצד אופטימיות ותקווה.
לני (לנורה) בת ה-13 שעברה עם הוריה מסיאטל לאלסקה גדלה לתוך שתי אהבות -אחת אוהבת והרסנית בו זמנית בין הוריה ואהבה אמיתית בינה למתיו שהחלה כבני עשרה לאחר הגיעם לאלסקה שהיא "הלבד הגדול".
עם יופיה, תנאי החיים הקשים באלסקה החשוכה והקפואה חודשים ארוכים בשנה חושפים את הטוב והרע בבני אדם והקורא נשאב לתיאורים האותנטיים. ההשפעה הקשה של חשכה ממושכת, הקור האכזרי וההכנות המפרכות לקראת החורף.
אביה הפגוע בנפשו אחרי שבי ברוטאלי בוייטנאם מאבד את שפיותו בחורף הממושך של אלסקה, הופך לאלים וקשה.
המחברת מעבירה באמינות את השילוב הקשה של החורפים הנוראים בצד התפרצויות הזעם האלימות וטירופו של האב.
האב מתנגד לאחד מהאנשים המרכזיים בקהילה המקומית הרוצה לשפר את חייהם,להביא תיירים שהוא מכנה בבוז
"האנשים האלה עם המצלמות" וחובר לאדם מבוגר ותמהוני המכונה 'המשוגע' ומדבר על הכנות ליום הדין שבו העולם יחרב.
דמויות בלתי נשכחות של ילידי המקום ומי שהגיעו אליו-אנשים שהתנאים הקשים הקשיחו אותם פיזית ונפשית
ועם זאת מעניקים,אוהבים,עוזרים זה לזה ללא שמץ אנוכיות.
טלטלות וקשיים העוברים על לני והוריה, במיוחד האם שאהבת האמת בינה לבתה מנצחת כל קושי ורוע.
וסגירת מעגל אחרי שנים רבות, שיבה הביתה אחרי שהנסיבות אילצו אותה לעזוב את אלסקה.
פה ושם קצת צפוי אבל לא פוגע באיכות הכללית הגבוהה של הספר העוצמתי, המעביר היטב את הקשיים בצד האהבה והנתינה.

» ביקורות נוספות של ראובן
» ביקורות נוספות על הלבד הגדול