ביקורת ספרותית על היעלמותו של יוזף מנגלה מאת אוליביה גז
ספר מעולה

---

לפני שנים, ביום השואה כשהקרינו בערוץ הראשון את ״איש המרתון״ בכיכובו של דסטין הופמן ולורנס אוליבייה, אבי אמר לי שזה סרט על מנגלה.
המלאך הלבן ממחנה ההשמדה כן, כן. הרופא שעשה ניסויים על אנשים באושוויץ וסבא ראה אותו על הרמפה. אותו ואת הימלר.
ואני רק זקפתי אוזניים ונעצתי מבטי באיש הזקן העומד במעין מאגר מים, אבוד ולכוד ומביט בחשש לעבר הופמן הזורק עליו יהלומים ונובח כלפיו: ״אססן, א-ס-ס-ן!!!
הישיש גרס אותם בשיניו והוכרח לבלוע אותם ואני חשבתי שלא משנה איזה עונש היה מקבל עפ״י התסריט או לו היה נתפס על ידי המוסד ושלוחותיו, את מה שחשב שביצע לפי הדוקטרינה הנאצית: טיהור והשבחת הגזע; לזה לא נברא ולא יברא עונש יאות.
תליה וייסורים, עינויים ומכות קשות. זדון שלא משתווה לשליחותו השטנית ולעובדה הנוראית שבעצם אהב את עבודתו שעשה אותה בדקדקנות, ביעילות ובמסירות אין קץ.
יום לאחר הצפייה התחפרתי במקום הפינתי שלי הקבוע בספריית בית הספר וחיפשתי מדע אודות המשוקץ.
מה שמצאתי הדיר שינה מעיני. ניסויים בגמדים, בנשים, בילדים ובגברים: צומות, עקירות, כוויות חום וקור. מצבים פסיכולוגיים, טראומטיים כאלו שמצלקים לכל החיים וזאת בהנחה שאתה נשאר בחיים כי בסופו של הניסוי גדל הסיכוי לקבלת זריקת פנול דרך הצלעות ישר ללב. מי ששרד נותר מצולק בגופו ונפשו.
חלק מהתחושות אבדו לעד ואיתן התפקודים השונים של איברים הפנימיים.
אך מה שבאמת היה מתסכל הוא שהרשע הצליח לברוח, נעלם כאילו בלעה אותו האדמה. ברח לאחת הארצות בדרום אמריקה שם מטפחים השלטונות קולוניה נאצית גדלה ומתפתחת ולא מסגירים פושעי מלחמה.
וזה הפיל עלי תסכול גדול, חוסר הגינות משווע: למה אייכמן כן ומנגלה, לא?
איך נפל הרופא התחמן בין הכיסאות ולא הצליחו להביאו לדין?
ספרים ומחקרים בנושא לא הגיעו למסקנות חד משמעיות. הטיפוס הנאלח פשוט עף מתחת לרדאר במשך שנים רבות.
אך דווקא הספר החדש הזה, ״היעלמותו של יוזף מנגלה״ הביא אותי לסגירת מעגל.
אני חושבת שהבנתי מה קרה, היה פתאום פשוט יותר לעקוב אחר מהלך העניינים משום שמלבד העובדות היבשות מתאר הסופר גם את הרקע הפוליטי באותה התקופה.
מה התרחש בארגנטינה של פרון, מדוע מלכתחילה תמכו מדינות דר׳ אמריקה בהסתרת נאצים נמלטים? בין כל האירועים השונים מתאר גז באופן פרוזאי למדי ומעניין את חייו הנרדפים של מנגלה.
איזה מין טיפוס היה: פרנואיד, דקדקן, אנאלי וחסר רגשות.
וכיצד, בעיקר בזכות אופיו העמיד, הצליח להתחמק מעונש מוות.
אני מאמינה שחיים שכאלו, של אדם רדוף החש כי סוגרים עליו מכל הכיוונים הינם החמצה. שסבל מבדידות נוראית, מתעוקה נפשית ומת כמיזנתרופ ועלוב נפש.
זאת חצי נחמה, זה גם משהו.
והסיפור הזה המורכב מעובדות, יומנים, מכתבים וגם קצת בדיון סיפק לי לזמן קצר מעין קורת נחת. הוא כתוב מצוין, מותח מאוד, מרחיב את הדעת ומשלים פערים שהיו קיימים אצלי במשך המון זמן.
בסוף הספר ישנה רשימה מרשימה של מקורות שמהם שאב הסופר השראה ועובדות.
אני מוכרחה לציין שהדבר שימח אותי מאוד וחלק מהספרים כבר טרחתי להזמין ישירות מגרמניה.
כל כך הרבה ספרים נכתבו, סרטים הוסרטו והצגות הומחזו אודות הפושעים הללו.
ראיתי רבים מהם מזוויות שונות ונקודות מבט מפתיעות אך מזמן לא קראתי יצירה שעשתה לי סדר בבלגן והניחה לי להסיק מסקנות מעט שונות: בוגרות יותר, מחכימות יותר ומפוכחות הרבה יותר.
ספר חובה!

» ביקורות נוספות של shila1973
» ביקורות נוספות על היעלמותו של יוזף מנגלה