“לפני שנים, ביום השואה כשהקרינו בערוץ הראשון את ״איש המרתון״ בכיכובו של דסטין הופמן ולורנס אוליבייה, אבי אמר לי שזה סרט על מנגלה.
המלאך הלבן ממחנה ההשמדה כן, כן. הרופא שעשה ניסויים על אנשים באושוויץ וסבא ראה אותו על הרמפה. אותו ואת הימלר.
ואני רק זקפתי אוזניים ונעצתי מבטי באיש הזקן העומד במעין מאגר מים, אבוד ולכוד ומביט בחשש לעבר הופמן הזורק עליו יהלומים ונובח כלפיו: ״אססן, א-ס-ס-ן!!!
הישיש גרס אותם בשיניו והוכרח לבלוע אותם ואני חשבתי שלא משנה איזה עונש היה מקבל עפ״י התסריט או לו היה נתפס על ידי המוסד ושלוחותיו, את מה שחשב שביצע לפי הדוקטרינה הנאצית: טיהור והשבחת הגזע; לזה לא נברא ולא יברא עונש יאות.
תליה וייסורים, עינויים ומכות קשות. זדון שלא משתווה לשליחותו השטנית ולעובדה הנוראית שבעצם אהב את עבודתו שעשה אותה בדקדקנות, ביעילות ובמסירות אין קץ.
יום לאחר הצפייה התחפרתי במקום הפינתי שלי הקבוע בספריית בית הספר וחיפשתי מדע אודות המשוקץ.
מה שמצאתי הדיר שינה מעיני. ניסויים בגמדים, בנשים, בילדים ובגברים: צומות, עקירות, כוויות חום וקור. מצבים פסיכולוגיים, טראומטיים כאלו שמצלקים לכל החיים וזאת בהנחה שאתה נשאר בחיים כי בסופו של הניסוי גדל הסיכוי לקבלת זריקת פנול דרך הצלעות ישר ללב. מי ששרד נותר מצולק בגופו ונפשו.
חלק מהתחושות אבדו לעד ואיתן התפקודים השונים של איברים הפנימיים.
אך מה שבאמת היה מתסכל הוא שהרשע הצליח לברוח, נעלם כאילו בלעה אותו האדמה. ברח לאחת הארצות בדרום אמריקה שם מטפחים השלטונות קולוניה נאצית גדלה ומתפתחת ולא מסגירים פושעי מלחמה.
וזה הפיל עלי תסכול גדול, חוסר הגינות משווע: למה אייכמן כן ומנגלה, לא?
איך נפל הרופא התחמן בין הכיסאות ולא הצליחו להביאו לדין?
ספרים ומחקרים בנושא לא הגיעו למסקנות חד משמעיות. הטיפוס הנאלח פשוט עף מתחת לרדאר במשך שנים רבות.
אך דווקא הספר החדש הזה, ״היעלמותו של יוזף מנגלה״ הביא אותי לסגירת מעגל.
אני חושבת שהבנתי מה קרה, היה פתאום פשוט יותר לעקוב אחר מהלך העניינים משום שמלבד העובדות היבשות מתאר הסופר גם את הרקע הפוליטי באותה התקופה.
מה התרחש בארגנטינה של פרון, מדוע מלכתחילה תמכו מדינות דר׳ אמריקה בהסתרת נאצים נמלטים? בין כל האירועים השונים מתאר גז באופן פרוזאי למדי ומעניין את חייו הנרדפים של מנגלה.
איזה מין טיפוס היה: פרנואיד, דקדקן, אנאלי וחסר רגשות.
וכיצד, בעיקר בזכות אופיו העמיד, הצליח להתחמק מעונש מוות.
אני מאמינה שחיים שכאלו, של אדם רדוף החש כי סוגרים עליו מכל הכיוונים הינם החמצה. שסבל מבדידות נוראית, מתעוקה נפשית ומת כמיזנתרופ ועלוב נפש.
זאת חצי נחמה, זה גם משהו.
והסיפור הזה המורכב מעובדות, יומנים, מכתבים וגם קצת בדיון סיפק לי לזמן קצר מעין קורת נחת. הוא כתוב מצוין, מותח מאוד, מרחיב את הדעת ומשלים פערים שהיו קיימים אצלי במשך המון זמן.
בסוף הספר ישנה רשימה מרשימה של מקורות שמהם שאב הסופר השראה ועובדות.
אני מוכרחה לציין שהדבר שימח אותי מאוד וחלק מהספרים כבר טרחתי להזמין ישירות מגרמניה.
כל כך הרבה ספרים נכתבו, סרטים הוסרטו והצגות הומחזו אודות הפושעים הללו.
ראיתי רבים מהם מזוויות שונות ונקודות מבט מפתיעות אך מזמן לא קראתי יצירה שעשתה לי סדר בבלגן והניחה לי להסיק מסקנות מעט שונות: בוגרות יותר, מחכימות יותר ומפוכחות הרבה יותר.
ספר חובה!”

“היעלמותו של יוזף מנגלה / אוליביֶה גֵז
תרגום מצרפתית: יהודה פורת
ספרית פועלים 2019
191 עמודים כולל אחרית דבר.
*****************************

באביב 1945 מלחמת העולם השנייה מסתיימת בהתרסקות גדולה של גרמניה. מספר שבועות מנגלה היה שבוי במחנה שבויים אמריקני, אבל בעזרת מסמכים מזויפים הדוקטור משוחרר. הוא בורח ללא לאות ועושה מסע של שלוש שנים בדרכים עד אותו יום שמצליח למצוא מקלט בארגנטינה.
שמו הלמוט גרגור. גרגור הוא מלאך המוות, הדוקטור יוזף מנגלה.

מנגלה הוא בן למשפחה תעשייתית מאד עשירה ובעזרת נאצים לשעבר, מעבירים לו כסף עד יומו האחרון. הוא נשוי ויש לו תינוק, אבל אשתו ממאנת לעזוב את גרמניה.
מנגלה איש של שתיקה מציג את עצמו כרופא או מכונאי תלוי בנסיבות. ארגנטינה עולה על גדותיה בנאצים שברחו מאירופה והוא חושש לחייו. יחד עם זאת, מנגלה נפגש לפעמים עם גרמנים ומעודכן בכל הפרטים והחדשות מהעולם. הם מאמינים בתחייתה של גרמניה הנאצית וסולדים מן המציאות הטריוויאלית של חייהם הבורגנים בקצה העולם.
באותן השנים שלטו בארגנטינה פרון ואוויטה (פרק מעניין כשלעצו). פרון העריץ את הנאצים ולהוט לנצל אותם לפיתוח מטוס קרב סילוני, הראשון של דרום אמריקה.

בגרמניה מתנהלים משפטים נגד נאצים ואין איש בעולם שלא שמע ולא הצטמרר על הזוועות של מנגלה באושוויץ.
מחפשים אחריו אבל ללא אינטנסיביות. המוסד גם מחפש אחריו וכמובן צייד הנאצים שמעון ויזנטל, שדואג כל הזמן שהעולם לא ישכח את הפשעים שבוצעו נגד היהודים. מנגלה בורח מארגנטינה ומגיע לבואנוס איירס ואחרי זמן מועט ארגנטינה צריכה להוכיח לעולם שהיא אינה מקלט לנאצים ומוציאה צו מעצר נגד מנגלה.

רצה הגורל ובבואנוס איירס נפגשו פנים אל פנים מנגלה עם ריקרדו קלמנט, הלא הוא אייכמן. הם סלדו אחד מהשני."מנגלה הופקד על פעולות נחותות, יתוש בעיניו של אייכמן". אייכמן אהב לדבר על עצמו ועל ניצחונו הגדול, וכמעט שכנעו אותו לפרסם ספר על תולדות השלטון הנאצי.
חטיפתו של אייכמן על ידי הישראליים והבאתו לדין ומשפט בארץ, השפיע קשות על מנגלה וחרדתו גדלה עוד יותר.

יש הרבה מתח בספר. הסופר חקר לעומק את קורותיו של יוזף מנגלה אחרי המלחמה. מחוּפש ורדוּף מנגלה נאלץ להימלט ללא הפוגה. כל מי ששאל את עצמו איפה מנגלה נמצא ולמה לא חטפו אותו כמו את אייכמן להביאו לדין, יקבל תשובה בספר זה.

לרגע האיש (?) לא הביע חרטה על מעשיו באושוויץ וראה את עצמו כפטריוט, שלחם לטובת גרמניה הנאצית. המצפון נועד לאנשים חלשים נהג לומר.
לאחר הרבה תחנונים, נאות בנו להיפגש עם מנגלה באלדורדו. בנו רולף רק רוצה לשאול את אביו שאלה אחת: "האם לא חשת אף פעם חמלה כלפי הילדים, הנשים והזקנים ששלחת לתאי הגזים? אין לך שום חרטה?"

ספר מומלץ ומעניין ביותר!”

“קרוב למאתיים עמודים של מתח בלתי פוסק. דמותו החמקמקה של יוזף מנגלה, השטן שברופאים, מתגלה כאן כחמקן שפשוט "הולך לו". הוא משנה זהויות ומחליף כתובות, וקודם שתשיג אותו ידו הארוכה של "המוסד" הישראלי, גורלו מועיד לו סוף אחר.
הספר כתוב בצורה מרתקת, כספר מתח בלשי, ועם זאת באופן אמין המבוסס על מקורות היסטוריים.
תענוג של ממש לאוהבי הקריאה המותחת, לשוחרי ההיסטוריה, ולמעריצי הספרים העוסקים בתולדות האישים הנאציים הבכירים.”