ביקורת ספרותית על החומות מאת הולי אוברטון
ספר בסדר

---

חיפשתי ספר מתח לשבת, משהו נחמד וקליל.
אני לא חושבת שהספר הזה עונה על הקריטוריונים.
מבחינת מתח- זה לא באמת מתח.
באשר לנחמד וקליל- לא ממש...
ספוילרים-
מבחינתי הספר עסק באלימות בתוך המשפחה, תחושת חוסר האונים וחוסר המוצא עד להחלטה הגורלית שנדמית באותו רגע כהחלטה היחידה שיכולה להציל את האישה (כי לרוב, לצערי, זה אישה) מהגיהינום בו היא חיה.
זה היה גם ספר עצוב, כי: 1) דמות מסוימת מתה- דמות שחשבתי שיהיה לה סוף טוב, כי זה לא הוגן אחרת... למרות שאנחנו לא יודעים במאה אחוז אם הגרסה שלו היתה האמת. וגם כי: 2) החיים לעולם לא יהיו כמו שהיו עבור קריסטי ומשפחתה. מה שקרה יצבע לנצח את היחסים ביניהם, ההסתרה, השקרים, האשמה... 3) וגם יש את הטרגדיה של לאנס- ילד שבור שהפך למבוגר שבור, שלא יודע איך לקבל את האהבה שהוא זקוק לה, בלי לשבור ולהרוס את הנשים שלו. ואני חושבת שהוא יכל להדרדר עד לרצח אפילו. הוא היה מסוכן.
זה ספר עצוב על החיים האמיתיים של אנשים מסוימים.

ואני חושבת על כל אותן נשים שחיות עם בני זוג מתעללים, ששוברים את רוחן וגופן, שיודעים שהבושה משחקת תפקיד בשתיקה האופפת את האלימות. ולעיתים גם כשאישה מתלוננת, לרוב הצעדים שינקטו יהיו צו הרחקה, שמשאירים את האישה בחשש מתמיד, שמא האיש העלוב איתו חלקה את חייה יהפוך נואש מספיק כדי לפגוע בה באופן אנוש יותר. ובמצבים שכלו כל הקיצים וזה הופך להיות מצב של או היא או הוא, והיא בוחרת שלא להיות זו שמתה, היא מקבל 20+ שנים בכלא- כי לא מספיק שהוא הרס אותה, היא גם צריכה לקבל עונש לא מידתי... אין התחשבות במערכת המשפט שלנו בנשים שעברו גיהינום, שלא הצליחו למצוא מוצא אחר (שהן הרוסות מבחינה פסיכולוגית). זאת בעוד נשים רבות ממשיכות להירצח על ידי בני זוגם. רצח זה חטא חמור (הן מבחינה דתית והן מבחינה חברתית) שהחברה אינה יכולה לסבול, וענישה היא חובה בכל חברה מתוקנת, אך הסיפור המלא צירך להישקל כשנקבע אורך גזר הדין.

» ביקורות נוספות של פלפל ירוק
» ביקורות נוספות על החומות