על כריכת הספר דובר רבות אבל על תוכנו המרעיד נימי נפש פחות, צ'זרה, מבוגר נרגן נרטן עסוק בעצמו די בודד אבל מנהל פה ושם סמול טוק עם חברים שכנים ובקשר די רופף עם בנו וביתו, ומבלה עם ידידתו למיטה רוסלנה.
הימים עוברים שום דבר חדש לא קורה שוב בדידות שוב השכנה עם החתולים והשכן מלמעלה, המחשבות מחלחלות לראש, הבת שלו נשואה עם ילד מנהלת רומן אסור, היא עורכת דין תמיד עסוקה והבן שלה, הנכד שלו איתו הוא מבלה מידי פעם רגעים נעימים.
הבן שלו, גיי, הוא הרי יודע זאת שנים, אשתו המנוחה ידעה, הוא חש מרגיש אז למה הבן לא מספר לו, מסתיר ממנו הרי זה די ברור הוא וכל החברים הבוהמיינים שסובבים אותו.
ואז משהוא משתנה במרקם הידוע הקבוע, שכנים חדשים הגיעו לבניין, היא נראת עדינת נפש יפה בדרכה והוא עושה רושם אדם כוחני ולא נעים, צעקות נשמעות, חבטות, קולות רמים, והיא יוצאת חבולה ומוכה ובורחת אל צז'רה אשר מכניס אותה לביתו מטפל בה מנחם אותה.
צז'רה יוצא ממקום הנוחות שלו ומבין שצריך לעשות משהו עם הבעל המכה, הוא מגייס את השכנים ע"מ לפעול, החמלה שחודרת אל ליבו למראה השכנה המוכה משנה את דרכיו, הוא הופך להיות יותר פתוח עם ילדיו, יותר קשוב לסביבה.
גם בגיל 77 פלוס צז'רה אשר חשב שהוא יודע הכל על החיים מבין שיש עוד הרבה ללמוד ולהנות ממה שנשאר.
ספר קסום בדרכו שלו.
אהבתי


















