ביקורת ספרותית על הפיתוי להיות מאושרים מאת לורנצו מרונה
ספר מעולה

---

שורה תחתונה- כריכה זוועה, ספר נפלא!
הרבה אנשים יחליטו אפילו לא לקרוא תקציר של ספר בגלל כריכה לא יפה/מטרידה/מוזרה וכו׳. במקרה של ״הפיתוי להיות מאושרים״, לא מדובר ספציפית בעניין גרפי, אלא פשוט שהכריכה לא מתאימה לספר. בכלל.
במבט ראשון זה נראה כמו ספר עידן חדש של גורו מפורסם רווי ידע בנוגע לחיים מאושרים. יחד עם הסבא הספק עומד להתעטש ספק סובל מגירוד בזקן= לא מושך.
מספיק לקרוא את ה-״הבהרה״ בתחילת הספר כדי להבין את אופי הספר. הדמות הראשית היא צ׳זרה אנונציאטה, אלמן ציני, אדיש ועוד קצת ציני. הוא מבלה את זמנו בעיקר בלמצוא סבלנות לכל האנשים שסביבו- בנו שלא מספר לו על נטיותיו המיניות למרות שכולם כבר יודעים, ביתו המאוהבת בעבודתה ופחות בבעלה, בת זוגתו, רוסנה, שמערכת היחסים שלהם מושתת על הסכם, נכדו שאותו הוא לא הכי רוצה לקחת מבית הספר, חברו הטוב והאיטי מרינו ואשת חתולים אחת שממנה הוא מתחמק. אדישותו של צ׳זרה וגישתו הכללית לחיים עומדת במבחן כאשר הוא מגלה ששכנתו החדשה, אמה, סובלת מאלימות פיזית ע״י בעלה. נקרע בין רצונו להמשיך את חייו בצורה רגילה ובטוחה לבין סימני האלימות שלא מפסיקים להופיע אצל אמה, הוא מגיע להבנה שצריך לקבל החלטות לפני שיהיה מאוחר מידי.
״הפיתוי להיות מאושרים״ הוא ספר נוסף שעוסק בסבא אחד ציני ואדיש שמנסה להתמודד עם החיים. והוא ללא ספק מצליח כי הסופר משלב בצורה יוצאת דופן גם הומור (ממש הומור שגורם לחייך ולעיתים גם לצחוק בקול) יחד עם תובנות על החיים. הקורא מגלה סודות ואירועים מחייו של צ׳זרה ושל משפחתו תוך שמידי פעם נגלות תובנות עמוקות, רציניות וממש לא ציניות על חיי משפחה, יחסים, סודות ואהבה. הספר הזה יגרום לכם לצחוק ולהתרגש, במקביל, וזה יתרונו הבולט לכן מומלץ להתגבר על כל דעה קדומה לגבי כריכות ופשוט לקרוא

» ביקורות נוספות של אל
» ביקורות נוספות על הפיתוי להיות מאושרים