ביקורת ספרותית על בימים הרחוקים ההם - אנתולוגיה משירת המזרח הקדום מאת ש. שפרה
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 14 במרץ, 2019
ע"י בוב



אחד הספרים שהופיעו במחברת רשימת הקריאה שלי היה עלילות גילגמש.זו אחת מיצירות הספרות המוקדמות ביותר בתולדות האנושות, מתקופת אור השלישית, בערך 2100 לפנה"ס, ונחשבת בעיני רבים ליצירת המופת הראשונה בהיסטוריה האנושית. טשרניחובסקי תרגם יצירה זו ורציתי לקרוא את תרגומו, אולם מאחר ולא מצאתי כרך שכזה אלא רק את זה המופיע ב'פרוייקט בן יהודה' ויתרתי עד כה על הקריאה בשל חוסר ההנאה שאני מפיק מקריאה מצג מחשב או אמצעי אלקטרוני אחר.

בסופו של דבר הלכתי לספרייה העירונית וביררתי אילו תרגומים כן יש להם ל'עלילות גלגמש'. דיי נדהמתי לגלות באגף ספרי העיון 4 תרגומים שונים לספר שרובם עיבודים מודרנים יותר לסיפור העלילה. בין הספרים הללו בלט הספר הזה, שלא כולל רק את האפוס של עלילות גלגמש, אלא מהווה אנתולוגיה מרהיבה למיתולוגיה המסופוטמית (מילה זו מורכבת משתי מילים ביווניות, מסוס μέσος - "בין" פוטמיה ποτάμια - "נהרות" והכוונה לאזור שבים הפרת לאחידקל). המילה אנתולוגיה קצת מטעה, מכיוון שאסופות קודמות שקראתי בעבר הכילו בדרך כלל דוגמאות או חלקים נבחרים מתוך יצירות שונות. ברם ספר זה, המכיל כמעט 750 עמודים מכיל יצירות שלמות ורק חלק מזערי מתוכם תורגם רק בחלקו כגון 'תפילות עתיקות' בהן אגע בהמשך.

על מלאכת התרגום עמלו ש. שפרה ויעקב קליין, זוג מומחים לשפות מסופוטמיות, אשר תרגמו את היצירות הללו משפות המקור - שומרית ואכדית שנכתבו על לוחות חמר בכתב יתידות. קראתי על כך בניפרד מכיוון שכל כך הוקסמתי ממראה הלוחות (חפשו תמונות שלהן בגוגל). תמיד חשבתי שחצבו עליהן בפטיש ואזמל, אך האמת היא שכתב היתידות נעשה ע"י מקלות בעלי סימנים שנלחצו על לוחות טיט לחים ואחר כך יובשו בשמש והוכנסו לתנורים עד שהחומר הפך לאבן. דרך אגב, הציוויליזציה הפרעונית שפעלה במקביל למסופוטמית השאירה מונומנטים מבניים אדירים כדוגמת הפירמידות אולם רוב העולם הספרותי שלהם אבד מכיוון שהוא נכתב ברובו על פפירוסים ולא על אבנים.
השפות הללו, שומרית ואכדית, לא קיימות זה אלפי שנים, ורק בשתי המאות האחרונות הצליחו לפצח את פשרן. השומרית עדיין מעורפלת יותר, מכיוון שאין לה אח ורע בשפות הקיימות כיום, אך האכדית היא שפה שמית שדומה בצורתה וחוקיותה לעברית, כך שהתרגום מאוד נאמן למקור. רבות מהמילים הדהימו אותי מכיוון שלא ידעתי שמקורן בעברית הוא מאקדית. לדוגמא:
אחת המילים היפות שנחשפתי אליהן היא מפחרת. מילה הנזכרת בשפות שמיות קדומות, "פחר"- משמעותה- קהל
"מפחרת"- אספה. היא לרוב מופיע כצמד כ"מפחרת האלים" שפירושם- פנתאון. ובאקדית היא מבוטאת FORHUM, פורום- אסיפה.
כאן הרגשתי שזכיתי, מכיוון שטשרניחובסקי שכל כך עמלתי למצוא את תרגומו לעלילות גלגמש תרגם את היצירה מהתרגום שנעשה לגרמנית ורוח השפה שינה במעט את האותנטיות של הטקסט.

הספר ערוך ובנוי למופת. לא היה לי כל ידע באשר למיתולוגיה המסופוטמית, ועם זאת הקריאה בו הייתה נהירה ביותר. הסיפורים נערכו ברצף כרונולוגי סיפורי המתחיל בסיפור הבריאה הבבלי ומתקדם הלאה. בנוסף הביאורים הרבים (למשל לשמות האלים ותפקידם) לא נחסכים ומצויינים שוב ושוב בתחתית העמוד בכל יצירה מחדש כאשר נתקלים בשמותיהם.

הספר מתחלק למספר נושאים מרכזיים:
1.מיתוסים- המספרים על מעללי אלים. שם ניתן למצוא כפי שכבר ציינתי את סיפור הבריאה הבבלי, סיפור גן העדן השומרי, הולדת אל הירח, בריאת האדם, סיפור המבול וכו'...
אחד הדברים המרתקים במיתולוגיה זו היא ההקבלות שיש לה לסיפורים המקראיים. המיתולוגיה הזו קדומה יותר מהתנ"ך ומכיוון שמיקומה הגיאוגרפי נושק לזו של ארץ ישראל המקראית, חוויה הקריאה מאירה באור מעניין גם את התנ"ך.
המעניין ביותר מכולם הוא סיפור המבול. אתרחסיס הוא גיבורה הראשי ושורד המבול במקום נח. בעלילות גלגמש מוזכר אותנפישתים כשורד המבול אותו מחפש גלגמש כדי לקבל חיי נצח, ורשימת המלכים השומרית מחלקת את המלכים לכאלו ששלטו לפני המבול ולכאלו ששלטו אחרי המבול. לפי רשימה זו זיאוסודרה משורופק מוזכר בתור המלך האחרון שלפני המבול, וכגיבור אפוס המבול השומרי.
העדויות ממספר מקורות באשר למבול (שדרך אגב משמעות המילה היא לאו דווקא גשם חזק אלא גם שיטפון) מאששים כנראה אסון טבע רחב היקף שאכן התרחש ונצרב בתודעה האנושית של עמי האזור. ישנם מספר תיאוריות מרתקות המנסות לתת תשובות לסיבותיו.
ועם כל הדימיון יש שוני מהותי בין הסיפור המקראי לבין זה של המיתולוגיה המסופוטמית. בעיקר מפני שהסיבה להשמדה הזו ע"י האלים שונה בתכלית ולא קשורה לחטאי האדם.

2. אופוסים- המספרים על מעללי אנשים. אתנה והנשר, עלילות לוגלבנדה, עלילות גלגמש וכו'...

3. שירי אהבה - מחזור שירים על סיפור אשתר ודומוזי.

4. קינות על חורבן ערים.

5. מזמורים ותפילות- מבחר תפילות לאלים שונים.

6. השבעות ולחשים- מבחר לחשים וטקסים שונים.

7. ספרות חוכמה- מכילים קובצי פתגמים המהווים את החלק העתיק ביותר בספר ועוד כמה יצירות על יצר האדם.

8. שירי ויכוח- מדגימים את היכולות הרטוריות של העולם העתיק.

9. שירי ערש- שירים מלפני כ 5000 שנה להרדמת ילדים.

10. שונות- מכילים מספר סוגות ספרותיות שלא ניתן היה לסווג אותן. בניהן סיפור בשם 'העני מניפור' המצטייר כצורתה המוקדמת של המקאמה ששלטה ביצירות הספרותיות הערביות של ימי הביניים.


הספר היה הפתעה מיוחדת במינה ובאמת מספק טעימה וחשיפה לעולם עתיק וצוויליזצית עבר שנכחדה. הוא גם מציין את אחת מחוויות הקריאה האדירות והמיוחדות בהן ניתקלתי בחיי. מופת!
18 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
בוב (שלשום)
תודה אדמה.
אדמה (שלשום)
סקריה מרשימה, תודה בוב.
בוב (לפני 3 ימים)
תודה סימנטוב.
סימנטוב (לפני 3 ימים)
זה מאד מעניין מה שכתבת. אולי אני ינסה לקרוא את זה.
בוב (לפני 3 ימים)
רץ, תודה רבה. אני עדיין רחוק מאוד מכתיבה אקדמית, לכן אסתפק בהנאתי האישית ותו לא.
בוב (לפני 3 ימים)
תודה על המחמאות והקישור כרמליטה. לצערי לא אוכל להביא דוגמה לשיר ערש מלפני 5000 שנה. הספר הוחזר לספריה ובנוסף הדבר יהיה הפרה בוטה של זכויות יוצרים של המתרגמים.
בוב (לפני 3 ימים)
בת-יה, תודה. גם אוצרות מן האימפריה האכדית והשומרית הושמדו ביידי דאעש במלחמת האזרחים בסוריה ועירק.
ונושא ההשפעה האכדית על העברית הוא אכן נרחב ביותר. לא רציתי להכנס יותר מידי לסעיף הזה כי הרגשתי שהביקורת הופכת לעמוסה מידי.
בוב (לפני 3 ימים)
חני תודה רבה.
בוב (לפני 3 ימים)
yaelhar, תודה תשובתי אלייך היא כמו שרשמתי לסנטו.
בוב (לפני 3 ימים)
תודה, Pulp_Fiction
בוב (לפני 3 ימים)
עמיחי, את התנ"ך עדיין לא קראתי במלואו ובאופן רציף אך הוא בתכנון. מייד אחריו אני מתכוון להמשיך לברית החדשה ולקוראן. זה פרוייקט קריאה לא קטן ואני עדיין דוחה אותו לעת עתה.
בוב (לפני 3 ימים)
סנטו, תודה רבה. אני מודע לעובדה שלא רבים מתחברים לנושאים הללו. בעבר גם אני לא נמשכתי לשם ואף חששתי מלהתחיל. היום הם הווים עבורי מרכז עניין ספרותי עצום.
בוב (לפני 3 ימים)
פרפר צהוב, התרגומים של טשרניחובסקי הם עילוי. אף פעם לא התאכזבתי מתרגומיו.
רץ (לפני 3 ימים)
מצטרף לדבריה של כרמליטה, עונג בעניין וברמה כמעט האקדמית של הביקורת, הלימודים הקלאסים הפסידו חוקר.
כרמליטה (לפני 4 ימים)
כרגיל - תענוג לקרוא אותך. תודה גדולה בוב. בחירות הספרים שלנו כל כך שונות, ודווקא משום כך הסקירות שלך כל כך מאלפות ומעשירות אותי.
מיתוסים מקבילים לסיפורי המקרא עשויים מאד לעניין אותי.
היחיד שאני מכירה הוא סיפור הבריאה הבבלי על תיאמת, אבל בכל זאת גיגלתי ברשת כדי לרענן את זכרוני, וגם לקרוא קצת על אכדית והשפעתה על העברית.
האם תוכל להביא דוגמה לשיר ערש מלפני 5000 שנה?

בהמשך אשתדל לקרוא גם על שאר המיתוסים שציינת.


( הנה קישור בו רשימת מילים אכדיות שנקלטו בעברות
https://www.safa-ivrit.org/imported/akkadian.php)
בת-יה (לפני 4 ימים)
בוב, תודה על הביקורת המעשירה.
עם זאת שתי הערות קטנות:
- העולם הספרותי המיתולוגי של מצרים אבד לא רק בגלל שנכתב על פפירוס, אלא בגלל שהנוצרים, במאות הראשונות לספירה,
החליטו לשרוף את כל הכתובים האלה.
- ולעניין האכדית כמקור לעברית - די לעיין במילון אבן שושן כדי ללמוד על גודל ההשפעה.
חני (לפני 4 ימים)
בוב נראה שאכן חוויה. גם אני שומרת פינה בלב למיתולוגיות.
אבל נראה לי שהסבלנות מתקצרת בשביל לקרוא בנחת.
תודה על סקירה יפה.
yaelhar (לפני 4 ימים)
מעניין מאד.
לא חושבת שאני מסוגלת לקרוא (ולהפיק הנאה) טקסט מהסוג הזה.
Pulp_Fiction (לפני 5 ימים)
מרתק. בילדותי אהבתי את המיתולוגיה היוונית ואני עדיין שומר לה פינה חמה בלב. אולם עם הזמן איבדתי עניין במיתולוגיה כלשהי, אם כי הן לעיתים אכן מורכבות מהסיפורים שהיה להם קשר לאירועים אמתיים.
עמיחי (לפני 5 ימים)
נפלא, בוב. אשריך שזכית.
ואת האנתולוגיה המכונה "תנ"ך" קראת במלואה?... ;-)
אני עדיין לא...

מוסכם על חוקרים רבים שההבדל הבולט, העיקרי, המכריע, שמבדיל את התנ"ך מכל ספרות עתיקה וקדומה אחרת הוא הבלטת הגורם המוסרי המונח על כתפי האדם.
סנטו (לפני 5 ימים)
בוב, אני מאוד אוהב היסטוריה אבל מיתולוגיות או טכסטים ראשוניים עתיקים למרות שניסיתי מספר פעמים לא הצלחתי לקרוא בהנאה עדיין. כתיבתך מראה שהנושא בליבך, עושה חשק לקרוא, נשמע מרתק.
פרפר צהוב (לפני 5 ימים)
בוב, גם אני מחפש אפוסים בתרגומו של טשרניחובסקי. בינתיים הדפסתי את קאלוואלה.
נראה שהספר הזה יצטרף לרשימה שלי.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ