ביקורת ספרותית על הילדה שזכרה הכל מאת ואל אמיק
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 9 בפברואר, 2019
ע"י Drunk Reader


ספר חמוד.
הוא לא היה משהו מיוחד בשבילי - הוא כן היה טוב, אבל בשבילי הוא נכנס בקטגוריה של ספר מעבר נחמד, או ספר כדי להעביר איתו את הזמן.

הספר מספר על גווין, שאיבד את בן זוגו סידני, ועל ג'ואן, ילדה בעלת זיכרון מיוחד המפחדת שלעומתה אנשים ישכחו מימנה.
כשהשניים נפגשים בעקבות כך שגווין מתארח בביתה של ג'ואן, וג'ואן מעוניינת לכתוב שיר שבזכותו יזכרו אותה, הם יוצרים חיבור מיוחד, ואפשר ממש להרגיש קרבה והבנה מסויימת שנרקמת בין השניים.
בזכות האיחוד הזה, גווין לומד לקבל את מותו של סידני, וג'ואן מבינה שיש דברים שלא שוכחים, והיא לא צריכה שירים כדי שיזכירו את הקיום שלה.

מה שהיה עוד יותר נחמד, שבעצם הפך את הספר לקליל, הוא שלא היו תפניות חדות בעלילה, דרמה ענקית ורצינית; העלילה הייתה מתונה, ואהבתי את זה, מאוד.
לרוב סופרים עושים משהו מסיבי ודרמטי באמצע הספר, או לקראת סופו, וזה תמיד מעצבן אותי, אבל הפעם זה היה מתון, רגוע, מה שמילא את התפקיד של ספר מעבר - קליל, נחמד וקריא.

אולי לא אחד הספרים שהייתי ממליצהעליו הרבה, אלא אם היו שואלים מימני לספר קל ונחמד, אבל לא יכולה לומר שלא נהניתי מימנו.
6 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
מושמוש (לפני שבוע וחצי)
למה למה? למה היא זכרה הכול? שיהיה למחבר על מה לכתוב.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ