הביקורת נכתבה ביום חמישי, 13 באפריל, 2023
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
#
קראתי את מחציתו לפני שפרשתי סופית. הרהורי פרישה היו לי די מהתחלה, אבל נסיתי לא להקשיב להם. ראיתי בביקורות על הספר שרבים אהבו ושהוא מוגדר כאנושי וחם. ואני צלחתי בכל פעם כמה עמודים לא רבים ומצאתי משהו אחר לעשות במקום להמשיך לקרוא אותו.
מדובר בילדה בת 10 "הסובלת" מפגם בדרך עיבוד הזיכרון. היא לא שוכחת דבר. עכשיו, כשהיא בת 10 זה עוד נסבל. מה יקרה כשהיא תגיע לגיל 30, 50, 70? כשהחוויות שיתווספו לא יהיו כולן מסוג אחד (פגשתי את X ב30.6.11... הוא לבש... הוא אמר... הוא החזיק ביד... הוא דיבר בטלפון...) הצלע השנייה של הסיפור היא גבר, שחקן בסידרת טלוויזייה, מוזיקאי בעברו, המרגיש יָגון וזעם בעקבות מות בן זוגו. הם עושים עיסקה: היא תספר לו באופן מפורט את הזיכרונות שיש לה מבן זוגו, שהיה חבר של הוריה, והוא יעזור לה לכתוב שיר לאיזו תחרות.
הספר מחלק באופן שווה פחות או יותר את הטקסט בין שתי הדמויות. שיסלח לי ואל אמיק – אף אחת מהן לא מעניינת במיוחד ואינה מוסיפה לקורא(ת) רבע גרם של ידע. גם תיאור הסביבה המשפחתית, הניסיון של אמיק לתאר את הקרבת החלומות של בוגר עבור המשפחה והשיגרה, הוא דל ומשעמם ואינו גורם הזדהות.
יש מין תת-ז'אנר בספרות, המספר סיפור למבוגרים באמצעות ילד, שהוא צופה תמים שאינו מבין חלק גדול מהדברים עליהם הוא מספר. ספרים מהסוג הזה מתבססים על מתיקותה של תמימות הילדים בעיני הקורא הבוגר. יש ילדים ספרותיים אמינים ונוגעים ללב (סקאוט מ"אל תיגע בזמיר" למשל) יש רבים מאד שאינם אמינים ונתפסים כמזוייפים, כי הסופר לא יודע לכתוב אותם. לפעמים יש הרגשה שאם אתה כותב אהבה, רגש עמוק או אֶבֶל של להט"בים, הרגשות שאתה מתאר ייתפסו כיותר עמוקים מאשר אם תכתוב על רגשות דומים של סטרייטים. אני חושבת שהיכולת הספרותית לכתוב רגש אמין, מוגבלת למעט מדי סופרים. הנטייה המינית של הדמויות אינה מעלה או מורידה לגבי האותנטיות והיכולת להעביר את הרגש לקורא.
מבחינתי הספר הזה היה שטחי במקרה הטוב עם גלישה למזוייף במקרה הרע. הכי חמור הוא שיעמם אותי. עוד נקודה שחורה למי שקונה ספרים לפי שמם המושך...
0
20 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
yaelhar
(לפני שנתיים ו-6 חודשים)
תודה רבה, נצחיה.
מסכימה שקשה לכתוב כילד. אני חושבת שזה לא מגיע מחסר בזיכרון, אלא מתפיסת הילדות המעוותת, שנוספה עם השנים. מעטים הסופרים שהצליחו לכתוב ילד/ה אמינ/ה. |
|
|
yaelhar
(לפני שנתיים ו-6 חודשים)
תודה רבה, מורי. לשירותך..,
|
|
|
yaelhar
(לפני שנתיים ו-6 חודשים)
תודה רבה, סימליה.
הסידרה שאת מתארת באמת נשמעת דומה למסופר בספר הזה. מקווה שהיא לפחות יותר מעניינת ולא משכנעת צופים לנטוש אותה... |
|
|
yaelhar
(לפני שנתיים ו-6 חודשים)
תודה רבה, דן.
היום יש נטייה להכניס איזו "תסמונת" כדי להרבות עניין. הליקוי שהוא מתאר (קיים באמת) הוא מושלם: הוא לא משנה את המראה וגם לא את תפיסת המציאות של הלוקה בו. הוא מעניין מאד וכל קורא יכול לדמיין שאם היה לו את זה הוא לא היה צריך להתקין מצלמת דרך ברכבו... |
|
|
נצחיה
(לפני שנתיים ו-6 חודשים)
נקודת מבט של ילד היא בין הקשות ביותר לכתיבה. מעט מבוגרים זוכרים את הילדות שלהם בצורה מספיק טובה כדי שיהיה אמין
|
|
|
מורי
(לפני שנתיים ו-6 חודשים)
תודה על האזהרה, יעל.
|
|
|
סימליה
(לפני שנתיים ו-6 חודשים)
כתבת יפה מאוד. העלילה של הספר המדובר הזכירה לי סדרה קוריאנית שראיתי את חלקה שגם יש בה גבר אשר יש לו פגם בדרך לעיבוד הזיכרון והוא זוכר הרבה מאוד דברים. שחקנית קולנוע אשר יש לה בעיות בזיכרון ולא זוכרת דברים מעברה. התיאור של הספר הזכיר לי את הסדרה.
|
|
|
דן סתיו
(לפני שנתיים ו-6 חודשים)
YAELHAR
אז אני מבין מהסקירה הבהירה שלך שהישגו הגדול של הספר הוא הטריק השיווקי של כותרתו....האמת על פניו נשמע מעניין אבל נראה שהדרך לגיהנום (או לשעמום) רצופה ברעיונות נפלאים שנכתבו באופן רע...
|
20 הקוראים שאהבו את הביקורת
