ביקורת ספרותית על פרנסואה העזובי - הוצאה מחודשת - מפרשים # מאת ז'ורז' סאנד
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 9 בדצמבר, 2018
ע"י Tamas



"עזובי", מילה קצת פיוטית בהשוואה למילה "נטוש" השכיחה בשפה העברית. יש בה איזה סוג של עדינות מסוימת במציאות חיים קשה. בחברה הצרפתית של המאה ה-19, העזובים היו ילדים אומללים, שלא זכו לחנוך, והיו מועדים בד"כ להפוך לשודדים. הם גדלו אצל האנשים הדלים ביותר, שתמורת האימוץ זכו לתמיכה כספית שאינה מספקת. בעקבות כך גדלו העזובים לשמש להוריהם המאמצים כמשרתים וקבצנים. היו אלה ילדים שכמהים למגע, אהבה וחום וכזה הוא גיבור סיפורנו, פרנסואה העזובי.

פרנסואה הקטן נאסף לביתה של אישה מבוגרת על מנת לזכות בתמיכת הממשלה עבור ילדים כמוהו. לאחר מותה אומץ על ידי מדלן, טוחנת אמידה, שממנה קיבל את החום ואהבת אם, אהבה שאינה תלויה בדבר, בפעם הראשונה. אולם גורלו לא שפר עליו והוא נאלץ להיפרד מאמו המאמצת ולעזוב את ביתה. במהלך השנים גדל והתבגר ויושר לבו ונעימות הליכותיו זיכו אותו באמונם של הבריות, דבר שלא היה מנת חלקם של העזובים שנחשבו לפרחחים ואנשים לא הגונים וישרים.
לאורך הסיפור אי אפשר שלא לחוש כי תחושת הפיצוי של העזובי מניעה אותו במשך חייו ומפגשיו עם אנשים. הוא הכיר טובה למדלן, אמו המאמצת, על כל גילוי של חיבה קטן והכביר עליה תודות בהתנהגותו, צורת דיבורו ומבטיו. גם כשהיה חולה והבריא, אז מצפונו לחץ עליו לפצות את אדונו על הזמן שהיה חולה ולגמול לו ברוחב לב. לא הייתה בו שמחת חיים וכל מה שעשה היה מתוך רגש של מחויבות שמא לא יהיה טוב מספיק ואז אולי ימצא עצמו עזוב שוב.

אירוע מכונן שמתרחש משנה את מהלך חייו של פרנסואה – קראו ותגלו.

עלילת הסיפור גורמת לתהות כי הסופרת אולי הקדימה את זמנה, אבל לאחר קריאת אחרית הדבר (נכתבה ע"י יהושע קנז) מתבהר כי אלמנטים מחייה האישיים של הסופרת לא זרים לרוח הסיפור.

הסיפור חינני ורומנטי, רומנטי מדי ואם היה מתורגם לסרט אולי וודי אלן היה הבמאי.

*******
נושא הספר הזכיר לי תוכנית שראיתי בעבר על תינוקות נטושים בבתי חולים ועמותת "חיבוק ראשון" אשר שמה לה למטרה לתת מענה לתינוקות אלו ולהעניק להם את הצרכים הרגשיים הראשונים של המגע, החום והאהבה. ( https://www.youtube.com/watch?v=jjiAHeJEoks&feature=youtu.be).
25 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
נתי ק. (לפני חודש)
סקאוט. קשה מאוד להצטרף לעמותה. הייתה על זה כתבה. יש להם מאות מועמדים
Tamas (לפני חודש)
נתי ק.- תודה רבה על הפידבק וההמלצה.

סקאוט - תודה רבה. מבינה אותך. מעבר לנסיבות הקשות בגינן ננטשו התינוקות, צריך הרבה חוסן נפשי לסוג התנדבות כזה. בנוסף לכך יש את אלמנט של ההיקשרות והפרידה אח"כ. ד.א- אם יצא לך לצפות בסרטון אזי גם למנכל"ית העמותה יש סיפור חיים מעניין כמי שגדלה בקוריאה בבית יתומים עד גיל 3 ולאחר מכן אומצה ע"י זוג הורים מישראל.
סקאוט (לפני חודש)
ביקורת יפה. עמותת חיבוק ראשון עמותה כה מבורכת. כבר זמן מה אני מתלבטת אם להצטרף אליה כי לשמוע על תינוקות קטנטנים שנעזבים מצמרר אותי.
מחשבות (לפני חודש)
אכן, פדט הקטנה מקסים אף הוא.
נתי ק. (לפני חודש)
סקירה יפה לספר מקסים. גם "פדט הקטנה" של ז'ורז' סאנד באותו סגנון. כמה חבל שלא תרגמו יותר מספריה...
Tamas (לפני חודש)
אברהם א- תודה רבה על ההסבר המחכים והמעניין.
Tamas (לפני חודש)
כרמליטה- תודה, במקרה זה ייתכן ואת צודקת. בהקדמה לספר הסופרת אומרת כי החליטה לקרוא לסיפור 'פרנסואה העזובי' הילד שנעזב בשדות ולא 'פרנסואה האסופי' או 'פרנסואה הממזר'.
Tamas (לפני חודש)
תודה רבה לכולם!
אברהם (לפני חודש)
במקורות (מסכת קידושין)....
"עזובי" הוא בעצם "אסופי" (כפי שאמרה כרמליטה) ע"ש שנאסף ע"י אנשים מהשוק.
אסופי הוא ילד שנעזב בשוק בשנות רעב ולמשפחה לא הייתה אפשרות לכלכל אותו, בתקווה שמישהו יאסוף אותו (כפי שציינת בסקירה).
יש עוד סוג כזה שנעזב בשוק והוא נקרא "שתוקי" כי הוא שותק מחמת אי ידיעתו מי הם הוריו או הורה אחד.

ביקורת יפה וכתיבה יפה ומעניינת

כרמליטה (לפני חודש)
גם סקירתך חיננית. תודה tamas
ועוד מילה פיוטית, שאולי היתה מתאימה כאן יותר "אסופי".
rainbow (לפני חודש)
סקירה יפה ומעוררת סקרנות תודה!
Rasta (לפני חודש)
כתבת מקסים, תודה.
את הספר אקרא בקרוב.
yaelhar (לפני חודש)
יפה. אהבתי את הסיפור וגם את הביקורת.
Pulp_Fiction (לפני חודש)
Tamas כתבת מדהים. חייה של הסופרת היו מרתקים ומיוחדים.
לי יניני (לפני חודש)
איזה יופי כתבת
רץ (לפני חודש)
מה שאמרו חני ואדמה - מקסים.
חני (לפני חודש)
סקירה מקסימה. תודה.
אדמה (לפני חודש)
ספר מקסים





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ