שורה תחתונה- כריכה זוועה, ספר נפלא!
הרבה אנשים יחליטו אפילו לא לקרוא תקציר של ספר בגלל כריכה לא יפה/מטרידה/מוזרה וכו׳. במקרה של ״הפיתוי להיות מאושרים״, לא מדובר ספציפית בעניין גרפי, אלא פשוט שהכריכה לא מתאימה לספר. בכלל.
במבט ראשון זה נראה כמו ספר עידן חדש של גורו מפורסם רווי ידע בנוגע לחיים מאושרים. יחד עם הסבא הספק עומד להתעטש ספק סובל מגירוד בזקן= לא מושך.
מספיק לקרוא את ה-״הבהרה״ בתחילת הספר כדי להבין את אופי הספר. הדמות הראשית היא צ׳זרה אנונציאטה, אלמן ציני, אדיש ועוד קצת ציני. הוא מבלה את זמנו בעיקר בלמצוא סבלנות לכל האנשים שסביבו- בנו שלא מספר לו על נטיותיו המיניות למרות שכולם כבר יודעים, ביתו המאוהבת בעבודתה ופחות בבעלה, בת זוגתו, רוסנה, שמערכת היחסים שלהם מושתת על הסכם, נכדו שאותו הוא לא הכי רוצה לקחת מבית הספר, חברו הטוב והאיטי מרינו ואשת חתולים אחת שממנה הוא מתחמק. אדישותו של צ׳זרה וגישתו הכללית לחיים עומדת במבחן כאשר הוא מגלה ששכנתו החדשה, אמה, סובלת מאלימות פיזית ע״י בעלה. נקרע בין רצונו להמשיך את חייו בצורה רגילה ובטוחה לבין סימני האלימות שלא מפסיקים להופיע אצל אמה, הוא מגיע להבנה שצריך לקבל החלטות לפני שיהיה מאוחר מידי.
״הפיתוי להיות מאושרים״ הוא ספר נוסף שעוסק בסבא אחד ציני ואדיש שמנסה להתמודד עם החיים. והוא ללא ספק מצליח כי הסופר משלב בצורה יוצאת דופן גם הומור (ממש הומור שגורם לחייך ולעיתים גם לצחוק בקול) יחד עם תובנות על החיים. הקורא מגלה סודות ואירועים מחייו של צ׳זרה ושל משפחתו תוך שמידי פעם נגלות תובנות עמוקות, רציניות וממש לא ציניות על חיי משפחה, יחסים, סודות ואהבה. הספר הזה יגרום לכם לצחוק ולהתרגש, במקביל, וזה יתרונו הבולט לכן מומלץ להתגבר על כל דעה קדומה לגבי כריכות ופשוט לקרוא

נופר שלו היא הבחורה מאחורי דלפק הגלידה שאף אחד לא מתייחס אליה- במקרה הטוב. במקרה הרע, סלב סוג ג׳ במקצועו צועק ומקלל אותה בקללות איומות.
״השקרנית והעיר״ הוא ספר שנוגע בדיוק ברגע המיוחד הזה בו החלשה מחליטה (בשילוב של קצת רצון, מקריות והרבה קארמה), ללמד את הרשע לקח. שקר אחד של נופר הופך לכדור שלג מתגלגל שרק הולך ומתנפח ודורס את כל מה שבדרכו. בייחוד דורס כמה פעמים הלוך חזור את הרשע בסיפור.
לאט לאט נרקמת מערכת שקרים שחוצה דמויות ואירועים כשאל נופר מצטרפים בדרך זו או אחרת גם נער ביישן ומופנם, אחות, הורים, חוקרת משטרה, הומלס ושני חתולים.
אחד הדברים הנפלאים בספר- צורת הכתיבה, המילים, הביטויים, התיאורים, המטאפורות, הכל זורם בכתיבה קולחת שגורמת לך תמיד לתחושה של ׳עוד׳.
הספר מתעסק הרבה בטובים ורעים, יפים ויפים פחות, חזקים וחלשים ובעיקר במי קובע מה ההגדרה לכל מושג. הנקמה באיש שקילל והשפיל את נופר מעלה תחושת סיפוק בהתחלה, אבל לאט לאט החיוך הזה יורד כאשר ההפרדה בין הטובים והרעים מתחילה להיות מטושטשת.
נקודה אחת פחות חזקה הייתה האמינות של השתלשלות העניינים. בספר ״השקרנית והעיר״, המשטרה עובדת בצורה כל כך אקפטיבית, מהירה, החלטית וצודקת (כביכול) שלעיתים זה כבר לא ממש אמין ויש תחושה שמנסים לגרום בכוח לתוכנית של נופר לעבוד.
ספרי שמע! תנו לזה צ׳אנס! בהתחלה זה מוזר ומרגיש קצת כמו הקראת ספר ע״י הגננת אבל שילוב של ספר טוב עם קריין מצוין יכול לגרום לכם להתמכר.
על הדרך תגדילו את אחוז השעות ביממה שמוקדש לספרים :)
יצא בהוצאת אחוזת בית, 2018, קריינית- הגר לב-ארי מגידיש.

https://www.facebook.com/AthenasHOB/

הספר מתמקד בארון פאלק, ממשטרת מלבורן שנאלץ לחזור לעיר בה נולד וגדל בעקבות מקרה מוות בו נמצאה משפחה שלמה של אמא, אבא ובן- מתים. האבא, ששמו לוק, הוא חברו של ארון מימי עבר והאדם שחלק איתו סוד או שניים.
מעבר לחוסר רצונו הגדול של ארון לא להתקל באנשים שהוא מכיר, מסבכת אותו העובדה שלוק שימש כאליבי של ארון כל השנים האלו עבור הרצח של חברתו של ארון. אין חבר, אין אליבי, יש שאלות.
האנשים ומבטיהם הננעצים בארון פעם אחרי פעם, מתחילים לעלות את האפשרות שהאליבי המדובר היה שקר תוך כדי שארון מנסה להבין מי רצח את חברו.

בסופו של דבר קשה מאוד להתחמק מכמות הקלישאות בספר- מישהו מת בעבר, מישהו מת כעת, הגיבור הראשי הוא חוקר, החקירה קשה, החקירה מתקדמת, בינגו.
ועדיין, הקשרים של ארון עם האנשים שהוא פוגש מחדש ונאלץ להתמודד איתם, הם מסקרנים ומהווים חלק חשוב מהספר. הדיאלוגים ביניהם וההתמודדות עם העבר הלא קל שלו מנצחים לעיתים את הסקרנות של ״מי רצח את מי״.
אה, ויש בצורת.

ספר נחמד לאוסף של חובבי המתח המושבעים, אך לא הספר להמר עליו למי שרוצה לגוון ולקרוא מתח באופן חד פעמי.
יצא לאור ע״י הוצאת מודן, 2017, תרגום: רוני שרי פרייז.

https://www.facebook.com/AthenasHOB/photos/a.157819464894361.1073741828.156614958348145/186155778727396/?type=3&theater

בשורה התחתונה- גאונות!
ועכשיו מההתחלה- אחד היתרונות של אמנים ובפרט של סופרים, זו היכולת ליצור עולם לפי רצונם וראייתם. מה יותר כיף מזה? לקחת את ההסטוריה כמו שאנחנו מכירים אותה, למעוך, לבעוט ולעקם אותה ואף ליצור אותה מחדש.
קשה לפרט יותר מידי במקרה של הספר הזה כי הסכנה לספוילרים גדולה מאוד, אבל בקצרה נציין שהעלילה מתחילה עם הבלש וולף שמקבל פנייה מבחורה צעירה המבקשת עזרה בחיפוש אחותה. הסצינה הפותחת הזאת מתקיימת בלונדון של 1939, בעולם בו המפלגה הנאצית מעולם לא עלתה לשלטון ואת מקומה תפסה המפלגה הקומוניסטית תוך כדי שהנאצים למיניהם בורחים מגרמניה. עולם טוב יותר?
העלילה שנעה בחוכמה בין זמנים שונים נהית לפעמים אפלה יותר ומכילה כמה סצינות קשות לקריאה עם תיאורים אלימים מאוד. בעיניי, לא כדאי לוותר על הספר רק בגלל הסצינות האלה ועדיף באמת לתת צ׳אנס ולדלג על החלקים הלא נעימים.
הספר משתייך לז׳אנר ״מציאות אלטרנטיבית״ מה שאוטומטית מדביק לו (מסיבה כלשהי) את התווית ״לא מתאים לכל אחד״. אני אישית לא חושבת שקיים ספר בעולם שמתאים לכולם ובסופו של דבר הכל עניין של טעם. דווקא בגלל שמדובר בסוג לא נפוץ במיוחד של ספרים, כדאי לתת לזה סיכוי, חובבי ההסטוריה והמתח לא אמורים להתאכזב.
בנוסף, אחת הסיבות שהופכות את הספר למצוין ומהנה היא שלמרות שמדובר בהסטוריה בדיונית, היא עדיין רוויה בדמויות, פרטים ואירועים אמיתיים ובהפוך על הפוך אפשר לצאת מפה עם עוד קצת ידע הסטורי.
מומלץ ביותר!
יצא לאור ע״י הוצאת כתר, שנת 2018.

https://www.facebook.com/AthenasHOB/

״פעם בדור, אם לדור הזה יש מזל, מפציע כישרון כשל חביבה רוז בעולם התיאטרון״. משפט קלאסי מהספר שחביבה רוז (שתנהלו איתה הרבה יחסי שנאה-אהבה-שנאה) יכולה לומר על עצמה. העלילה מתמקדת בעולם התיאטרון על כל חלקיו ואנשיו ובמיוחד בשחקנית הגדולה חביבה, שזוכרת טקסט שלם בקלות אבל מתקשה לזכור לאורך יותר מעשרה עמודים איך קוראים לבן שלה. השגת המטרה הבאה שלה עלולה להתקל במספר קשיים, כאשר אחד מהם מגיע בדמות של שחקנית צעירה וחדשה. סכנת התוכניות העתידיות של חביבה רוז יחד עם האופי המיוחד שלה, גורמים לך לרצות לכסות קצת את העיניים לפני ההתנגשות הקרבה.

אם חשבתם לרגע שתיאטרון הוא לא מקום תוסס במיוחד, אז תוכלו לגלות שכמות הדרמה האמיתית בו, המתחים והפוליטיקה לא יביישו אף מקום עבודה אחר. הספר כתוב בצורה קלילה (אך גם נוגעת בכמה נקודות רגישות), מסקרנת ובשפה מאוד עכשווית (יש שיאהבו, יש שפחות אבל ללא ספק תמצאו אוסף מגניב של ביטויים ומילים).
״שיחקתי כבר הכל… הייתי מרי סטיוארט, הייתי הדה גבלר, אנטיגונה, אנה קארנינה, אנה פרנק, אנא עארף. מה לא הייתי?״
תגלו בספר

למיה שרידן יש את זה. היא תגרום לכם (לכן בעיקר) להביט מהצד על ברי פרסקוט וארצ׳ר הייל ולעודד אותם להיות ביחד עם מחיאות כפיים סוערות וקפיצות במקום מרוב התלהבות.
ברי וארצ׳ר בורחים כל אחד מאירוע טראומטי אישי של עצמו, ברי ע״י הגעה לעיירה קטנה ורחוקה מביתה וארצ׳ר ע״י הסתגרות באותה עיירה בדיוק. הדמויות מפורטות מאוד ושונות ממה שבדרך כלל פוגשים במיוחד חשוב לציין את העובדה שארצ׳ר, הדמות הגברית הראשית הוא אילם. העובדה הזאת מאפשרת לשרידן להציג את עולמו של ארצ׳ר ואת אופן ההתמודדות עם הנכות שלו וכיצד היא באה לידי ביטוי ביחסים שלו עם אנשים אחרים ועם ברי, בפרט. זה ללא ספק דמות מעניינת שלא מוצאים בדרך כלל ברומנים אחרים. גם ברי היא דמות שתסקרן אתכם לא מעט והשילוב של השניים הוא ללא ספק מנצח. מתקבל פה ספר ממכר, שנקרא במהירות בלי יותר מידי רצון לעצור לרגע.
ונעבור לרעה החולה של הספר (אם כי תלוי את מי שואלים)- הו! הקלישאות! על התזכורות החוזרות ונשנות בנוגע ל-״עיניים בצבע וויסקי״ אפשר להבליג אבל בחייאת, יש רגעים בהם מתקבלת הרגשה שהסופרת החליטה שארצ׳ר הוענש מספיק בהיותו אילם, אז בואו נעבור אדם אדם על כדור הארץ, ניקח ממנו את התכונות הטובות שלו וניתן את כולן לארצ׳ר. התוצאה? חוסר אמינות. האיש גם חתיך, גם שרירי, רגיש, אוהב חיות, רומנטי, נעלב בצורה חמודה, כועס בצורה סקסית, חסר ניסיון עם נשים אבל מייד נהיה מומחה בתחום. ללא ספק בחור כלבבנו, אבל מתיש. בנוסף, פה ושם תמצאו סצינות קלישאתיות (הבחור הרע מבטיח לבחורה היפה שהוא השתנה כבר בעמוד 50? לא קורה).
אז מי שמחפשת ספר רומנטי, נוגע ללב, מדליק וקלישאות זה לא סוף העולם עבורה, שתמהר לצאת למסע הסוחף עם ברי וארצ׳ר (בינינו, במיוחד ארצ׳ר)- מומלץ!
הוצאת ״אהבות״, 2017, 322 עמודים, תירגום: יונתן פרידמן.

https://www.facebook.com/AthenasHOB/

מדליין, סלסט וג׳יין הן שלוש אמהות בבית ספר אוסטרלי רווי שקרים, העמדת פנים והמון, המון אגו. חייהן מתנקזים לערב טריוויה צבעוני אחד בו האמהות הן אודרי הפבורן והאבות הם אלביס פרסלי והשאר פשוט משתבש ובסופו של דבר נגמר במוות. של מי?
בשביל זה מוריארטי מובילה אותנו לאורך הספר ומכירה לנו את הדמויות השונות והמגוונות (והן באמת מגוונות!) ובמקביל לסיפור השוטף, ההורים עצמם נחקרים בנוגע לאירוע המפורסם. החקירות המושתלות בספר מוסיפות מאוד לקריאה ולאט לאט פוסלות את המועמדים לתפקיד המת.
ממבט ראשון זה ספר מושלם לאמהות, במיוחד לאלו שרוצות ספר שיבין לליבן כשהן נאלצות להתמודד עם אמהות-הכנתי-לבד-חמש-מאות-קאפקייקס-מה-את-עשית-היום שכאלו.
אבל, הספר שכתוב בצורה זורמת ביותר פשוט תגרום לכולם להתמכר, אמהות, אבות, רווקים, רווקות, סבים וסבתות. הדמויות שנונות ובטוח תמצאו דמות להתחבר אליה (ואחת גם לשנוא).
אלה הדברים הקטנים שעושים את הכתיבה שלה עניינית ביותר וממכרת.
לאלו שמסוקרנים אבל התור של הספרים ארוך מידי, סדרת טלוויזיה בשם זהה זכתה להצלחה גדולה בעונתה הראשונה (ניקול קידמן וריס ווית׳רספון הנהדרות!) החלה את צילומי העונה השנייה ממש לאחרונה אך כמובן, הספר תמיד לוקח. תהנו!

https://www.facebook.com/AthenasHOB/

16 שעות עברו מהרגע שהתחלתי לקרוא את הספר עד הרגע שסיימתי את העמוד האחרון.
הספר הוא מסעה האישי של ג'ניפר טגה שיום אחד, בזמן שעשתה מה שרבים אחרים עושים- הלכה לספרייה וחיפשה ספר טוב לקרוא. רק שיום אחד בשונה משאר הימים הספר ששלפה התגלה כספר העוסק באמא שלה. למה שמישהו יכתוב ספר על אמא שלה?

חשבו רגע- מה היה עובר עליכם אם בוקר אחד הייתם מגלים כי סבא שלכם- בין אם אתם קרובים ובין אם פחות- עדיין, סבא שלכם!- הוא לא פחות ממפלצת חסרת אנושיות שכתחביב לצהריים היה אוהב לצאת למרפסת ביתו במחנה פלאשוב ולירות להנאתו ביהודים.
כיצד זה משפיע על אדם נורמטיבי ורגיל לגלות שבעורקיו זורם דם מדמו של השטן שאחראי למוות נוראי וחולני של כל כך הרבה גברים נשים וילדים.

ג'ניפר טגה יוצאת למסע נוגע ללב, אנושי ומרטיט אחרי העבר של משפחתה והעתיד המצפה לה. היא מנסה לבדוק איפה נגמרת תחושת האשמה, באיזה דור והאם בכלל תוכל תחושה זו להעלם?

בסוף הספר מתחשק לחבק את ג'ניפר חזק חזק. גם היא, באיזשהו מובן, קורבן.

ספר מומלץ ביותר לכל אוהבי ההסטוריה, הביוגרפיה, סאגות משפחתיות, שואה, חמלה, אהבה ובעיקר, תקווה.

" אז הם נתנו חלקות אדמ במעט כלום כסף לזוגות שהבטיחו לעבוד במפעל שהם בנו בכפר, וככה לזוגות היה כסף ובית ואז היו להם ילדים.
הדבר היחיד שהם לא חשבו עליו הוא שכסף ובתים יוצרים ילדים ושילדים צריכים אוטובוסים, בין שאר הדברים. הדרך היחידה לצאת מכאן עכשיו היא בטרמפים.
אני עומדת ליד הטלפון הציבורי בשולי הכפר ומוציאה אגודל. בהתחלה אני חושבת על להתקשר למישהו אבל אין לי מטבעות לטלפון הציבורי.
כשמכונית סובארו אדומה עוצרת, אני מתכופפת אליה ומריחה את ההאפטר שייב של הנהג עם הזקן. הוא שומע את "המקרנה", אני נשבעת.
"לאן את צריכה להגיע?" הוא שואל.
על האדמה חילזון עושה הדרך שלו לאט אלי משאיר שובל ריר מאחוריו. בקרוב יגיע הגשם הראשון. בקרוב אבישג ואני נסיים ללמוד. נתגייס. הכל. אפילו הנסיכה ליה תצטרך להתייס. כולם צריכים.
ואני מבינה שאני לא מכירה אף אחד מחוץ לכל הבתים של היישוב ושאני עומדת כאן על האספלט החם לבד.

אני אומרת לנהג שכשנראה שאני כבר אשאר איפה שאני".


ספר מקסים מקסים מקסים! מומלץ בחום, הכתיבה של שני בויאנג'ו מהפנטת!!!