ביקורת ספרותית על מינכן מאת רוברט האריס
ספר טוב

---

בספר הוא סוג של דוקו-דרמה. המחבר ממקד את העלילה למפגש בינלאומי היסטורי שהתקיים במינכן ב-1938, שבו הוביל ראש הממשלה הבריטי נוויל צ'מברליין מאמץ להגיע להסכמה עם היטלר לגבי צרוף החבלים הגרמניים של צ'כוסלובקיה ("הסודטים") לשטחי הרייך. האלטרנטיבה הוודאית היתה שגרמניה תפתח במיתקפה על צ'כוסלובקיה. נוויל צ'מברליין, מושפע מאסון "המלחמה הגדולה" (מלחמת העולם הראשונה) שהסתיימה רק עשרים שנה קודם לכן וגרמה למותם של מיליונים, ניסה למנוע מלחמה נוספת באירופה ע"י הסכמה לפשרה עם גרמניה. כנגד המבט על נאציזם המאיים לבלוע מדינות שכנות, אפשר היה גם לזכור שצ'כוסלובקיה היתה מדינה מלאכותית שהוקמה ע"י המנצחים ב-1918, ושהבעיה של שלושה מיליון גרמנים אתניים שסופחו אליה היתה שאלה של ממש.

ההיסטוריה נכתבת בדיעבד, והיא אינה קבועה - היא נכתבת ברציפות. המהלך של צ'מברליין נחשב כיום לא כמאמץ להציל את העולם אלא כוויתור לכוחות הרוע מתוך פחדנות, ויתור שלא רק שלא יביא לניטרול האיום - הוא יעצים אותו. והוא אכן העצים אותו: במהלך מדיני כפול וללא שפיכות דמים היטלר הצליח לספח כ-12 מיליון גרמנים לרייך השלישי (הסיפוח האוסטרי וסיפוח חבל הסודטים), עצמתו בתוך גרמניה גברה, והוא חסך לצבא הגרמני את הצורך להילחם בעתיד על צ'כוסלובקיה במסעו מזרחה. צ'מברליין הפך לסטראוטיפ. זה גם הבסיס לעלייתו של צ'רצ'יל, שייצג מסר הפוך לחלוטין שעיקרו שלעולם לא ייכון שלום בין האימפריה הבריטית לגרמניה הנאצית. ובכלל: המהלך של צ'מברליין הפך לדוגמה למה שקורה כשמוותרים לתוקפן, וכולנו שרים את השיר לפי התווים האלה. אבל ברגע מסוים בהיסטוריה - הדברים נראו אחרת, ובראש הממשלה הבריטית עמד אדם המחוייב לעשות הכל כדי לחסוך לעמו ולעמי אירופה האחרים את מוראות המלחמה. ולרגע זה נראה אפשרי, ולרגע ההמונים היו מאחוריו.

הסופר מחייה את הדרמה, ומוסיף דמויות בידיוניות. לנו יש הזדמנות להשתתף במחזה שבו הדמויות אינן יודעות כיצד הוא יסתיים (בניגוד לנו), ולהכיר את הדמויות, המהלכים, עולמות התוכן. זה מעשיר

» ביקורות נוספות של דורון נחמני
» ביקורות נוספות על מינכן