ביקורת ספרותית על מינכן מאת רוברט האריס
ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 12 בספטמבר, 2018
ע"י מחשבות


רוברט האריס אינו כותב אחיד, אבל הספר האחרון שקראתי מפרי עטו היה קצין ומרגל, ספר שעסק בפרשת דרייפוס. הספר ההוא היה ספר מרהיב וקיוויתי לאחד נוסף. התאכזבתי.
האריס הלביש פרשה קטנה על פרשה גדולה. הזמן הוא סוף ספטמבר 1938, כשהדיבור החוזר של היטלר על מרחב מחייה (לבנסראום) עבור העם הגרמני תופס כיוון אל עבר חבל הסודטים המצוי בצ'כוסלובקיה ומכיל שלושה מיליוני גרמנים המבקשים הגדרה עצמית. היטלר איים לספח את החבל הזה בכח. צ'מברליין, כראש ממשלת בריטניה, הציע לקיים ועידה במינכן, בה ישתתפו גם מוסוליני האיטלקי ודלדיה הצרפתי. המטרה היתה למצוא פתרון לא מלחמתי. לא רק לא מלחמתי עבור החבל, אם כי פתרון שלום ארוך טווח לאירופה.
בד בבד קמה לה תנועת התנגדות להיטלר מתוך המקורבים אליו. אחד המתנגדים היה פאול הרטמן, שלמד יחד עם יו ליגט הבריטי באוקספורד. שניהם צעירים לקראת שנות השלושים שלהם. ליגט משמש כדיפלומט בשירות הדיפלומטי וכמתורגמן מגרמנית לאנגלית. הוא הצטרף לנסיעה לוועידה. המטרה היתה להעביר מסמך סודי לצ'מברליין, מסמך שנפל לידי חברו הרטמן. המסמך מ-1937 יגרום לצ'מברליין להבין שפניו של היטלר למלחמה. אם יסכים שפני היטלר למלחמה, לא יחתום על שום הסכם הבנות, הסכם שיעביר את הסודטים להיטלר הרעב. מצד שני, כל מטרת ועידת מינכן היתה למנוע מלחמה. האריס שתל לנו כאן קנוניה שלא תופסת מים.
מאחר והאריס הבין שאין בידו דבר, גם אקדח שהופיע במערכה השלישית לא עשה דבר גם במערכה האחרונה. בשל הבנה זו, תיאורי המקומות, העצים, הריהוט, הפרצופים היו אינסופיים, אחרת במה ימולאו דפים שאין למלא אותם בדבר?
אם הקורא למד דבר או שניים מפרק מסוים זה בהיסטוריה, ניחא. אחרת אין לספר הזה כל הצדקה. בטח לא ספרותית.
28 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
מחשבות (לפני 3 ימים)
פומפיי אכן יצא רומן רומנטי זול. גם את ארץ אבות לא אהבתי. חייב לחזור ולהמליץ על קצין ומרגל.
שין שין (לפני 3 ימים)
מסכימה איתך שהוא סופר מאוד לא אחיד. פומפיי שלו משמים לגמרי ואילו "ארץ אבות" הוא אחד הספרים הטובים שקראתי אי פעם. ממליצה עליו בחום.
מחשבות (לפני 5 ימים)
האריס הוא לגמרי לא כותב אחיד.
רץ (לפני 5 ימים)
מחשבות, איזה קטע, בדיוק אני קורא ספר של רוברט האריס, דיקטטור, שהוא השלישי מתוך טרילוגיה על קיקרו, את הראשון אהבתי בצורה יוצאת דופן, את השלישי אני מאוד מעריך על האנלוגיה שלו לתקופה שלנו, אך הוא כתוב בצורה בינונית, יותר כספר היסטוריה מונגש מאשר רומן היסטורי.
מחשבות (לפני שבוע)
כאילו ספר מתח. למעשה, אין בו דבר.
חני (לפני שבוע)
אבל אם לא הדרמה ההסטורית אז מה יש בו?
מחשבות (לפני שבוע)
חני, כל הדרמה לא נמצאת בכלל בספר. קלוש באופן מביך.
חני (לפני שבוע)
מעניין שרק 2 כוכבים לספר שמעבר לכל.... הנושא אמור לרתק.
אם אחליט לקרוא אעשה בירור מקיף.
כל בובות ההסטוריה בעת ההיא
סופר מעניינות במיוחד הקיצוניות באישיות בין
היטלר לצ'מברליין.
טוב שהבאת למרות הקטילה.

מחשבות (לפני שבוע)
לא נראה כל כך אינטרס של מוסוליני.
Pulp_Fiction (לפני שבוע)
מי שהציע את הועידה היה מוסוליני, מה שהתאים לצ'מברליין "רודף השלום".
Phi (לפני שבוע וחצי)
מאוד מצחיק בעיניי שצ'כוסלובקיה אפילו לא הייתה חלק בדיון הזה. בכל מקרה מי שרוצה ללמוד על ההיסטוריה מוטב שיקרא ויכתוב ספר היסטוריה, אז אני נוטה להאמין לך.
לי יניני (לפני שבוע וחצי)
אני קראתי וסקרתי את הספר. אני לא חושבת שמגיע לו 2 כוכבים. לדעתי, זה אחד הספרים המרתקים של רוברט האריס הפותח צוהר לפיסת היסטוריה שלא תישכח דורי דורות.
הפעם אני לא מסכימה איתך.

yaelhar (לפני שבוע וחצי)
הוא מחכה לי ואקרא אותו כשיגיע תורו.
אני אוהבת את כתיבתו של האריס, ומקווה שאוהב את זה יותר ממך.
פַּפְּרִיקָה (לפני שבוע וחצי)
שמעתי עליו גדולות ונצורות מסבתא שלי, שיש לה טעם מצוין בספרים. אני חושבת שאתן לו הזדמנות.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ