ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 18 בדצמבר, 2019
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
#
אני מתלהבת מספרים אינטיליגנטיים, הנכתבים על ידי סופרים אינטליגנטיים. אני יודעת שאין קשר ישיר בין ספרות ואינטליגנצייה: סופר אינטליגנטי יכול לכתוב ספר רע, סופר שזו לאו דווקא תכונתו הבולטת יכול לכתוב ספר מצויין. רוברט האריס שייך, מבחינתי, לסופרים אינטליגנטיים הכותבים ספרים מצויינים. קראתי לא מעט מספריו שתורגמו ואהבתי את רובם (למעט אימפוריום שלא צלחתי). הוא מגוון מאד – מרומנים היסטוריים על העת העתיקה, דרך סיפורים היסטוריים בני זמננו, ספר מפורסם ומצויין על מציאות חלופית ("ארץ אבות") וספרי מתח "רגילים" ומעולים. הוא עורך תחקירים יסודיים, מצליח להמחיש היטב את האווירה ולגרום לקורא להבין את הבחירות של הדמויות. הסיפור שהוא רוצה לספר מבוסס ואמין לרוב, גם כשהוא בגדר ה"לא ייתכן".
הביקורת של לי יניני הפנתה אותי אל הספר הזה, שאהבתי מאד (תודה רבה). מדובר במספר ימים בספטמבר 1938, שהסתיימו, אם אפשר להגדיר זאת כך, ב"ועידת מינכן" שהיוותה שיא של פיוס-היטלר. מנהיגי אירופה ניסו לפצות את התוקפן בלי להתחשב בקורבן (שזו תגובה נפוצה על בריונות, בתקווה - שתמיד נכזבת - שהפיצוי ישביע את הביריון הרעב. בפועל זה רק פותח לו את התיאבון). המלחמה הנוראה הקודמת הסתיימה רק 20 שנה לפני האירועים האלה, ודור שלם עדיין זכר אותה בגוף ראשון. נוויל צ'מברליין – ראש ממשלת בריטניה – שם לו למטרה לא לחזור למלחמה. יחד עם עמיתו דלאדייה הצרפתי ובגיוס מוסוליני האיטלקי תוכננה בחיפזון ועידת מינכן בה יכונן שלום בהסכם. האם הם היו תמימים? האם הם היו פוליטיקאים ריאליסטיים? המסקנה מהספר הזה היא שהם היו גם וגם. תמימים וציניים כאחד. שילוב קטלני.
האירועים ההיסטוריים מתוארים בסיפור באופן מדוייק עד כמה שיכולתי להבחין. אפשר אפילו לראות תמונות מהאירוע – המתוארות בסיפור - בוויקיפדיה. האריס שותל שתי דמויות בדיוניות, ליגט והרטמן ומספר את הסיפור באופן סימטרי בין לונדון למינכן. הוא מתאר פרטים נוספים שהיום אנחנו יודעים שהתרחשו – כמו אנשים בגרמניה שדעתם לא היתה נוחה מהיטלר והם התחילו סוג של קשר נגדו, שלא הבשיל לכלל פעולה. הוא מצליח להמחיש את האווירה, לתאר את הדמויות באופן חי ולכתוב סיפור מותח מאד, למרות שהאירועים נטועים בעבר הרחוק וסופם ידוע. וחשבתי על נקודת האל-חזור: הנקודה הזו, שאם עושים בה מעשה – אפשר לבטל מאורעות הרי-גורל. הבעיה היא שאם הצלחנו – לא נזכור את האירוע, שביטל את עצמו. ועידת מינכן היתה, כנראה, נקודת אל-חזור כזאת, שהמעורבים התקשו להבין - ואף דחו - תובנות שאולי יכלו למנוע, במחיר מסויים, חלק גדול מהמאורעות שקרו אחריה.
אבל משחקי "אילו" טובים לחולמים. פוליטיקאים ריאליסטים, אנחנו יודעים, רחוקים מחלומות.
26 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
פואנטה℗
(לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
אותי לא שאלו אבל אני קופצת. וזהו.
רומן רומנטי עושה ל'מחשבות' מחשבה על הוצאת 'שלגי' שלגי > שלגיה שלגיה היא קורבן של מכשפה מכשפה = פואנטה ובנקודה הזאת יוצאות ל'מחשבות' קללות וגידופים בלתי נשלטים = תסמונת טורט ואיך נאמר בעדינות? תסמונת טורט היא לא תסמונת מופת! |
|
|
גלית
(לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
יעל הר
ברור לי מה את אומרת , השאלה הייתה למחשבות והגישה ה- המממ... "מעט" מתנשאת שלו.
אני לא מתה על תוויות אבל מסכימה שספר כמו פומפיי לא אמור להיכלל תחת הכותרת רומן רומנטי אהבתי -מאד - את תגובת ה"וזהו " שלך. מצטרפת בשמחה (אם כי לא מתנצלת) |
|
|
גלית
(לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
מחשבות - החתירה לעדינות מפתיעה אותי
ממתי זו כוס התה שלך?
אני אחזור ואשאל , מה רע ברומן רומנטי? תשובה שלא נגועה בסטיגמות אם אפשר? |
|
|
אדמה
(לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
תודה על ההמלצות yaelhar ומחשבות
|
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
אדמה, להתחיל מקצין ומרגל ולתרום, בלי לקרוא, את פומפיי.
|
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
תודה רבה, אדמה.
"קצין ומרגל" יותר מעניין מ"פומפיי", לדעתי (אם כי אהבתי גם אותו). יש לו גם ערך מוסף לקורא הישראלי כי הנושא הוא דרייפוס (שאנחנו כביכול מכירים), אם כי הסיפור פה אינו תואם תמיד את עמדתנו הלאומית... |
|
|
אדמה
(לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
תודה yaelhar, עדיין לא קראתי את ספריו של רוברט האריס.
ממתינים לי שניים, 'קצין ומרגל' ו'פומפיי' אני מתלבט במה להתחיל.
|
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
תודה רבה, Tamas
הנושא במקרה הזה אינו מלחמת העולם השנייה אלא ההחלטות והבחירות שהובילו אליה. אני מוצאת שזה נושא מרתק ואקטואלי מאד. |
|
|
Tamas
(לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
ביקורת יפה לנושא שכבר פחות מעורר עניין לקריאה.
|
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
לי יניני, תודה רבה.
|
|
|
לי יניני
(לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
ספר מצוין. מסכימה עם הביקורת לגמרי
|
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
תודה רבה, פואנטה℗
אם מתירים אני לוקחת, גם אם לא רצוי... |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
תודה רבה, פרפר צהוב.
אני מסכימה איתך כשמדובר בתועפות הספרים שצצו כפטריות ועוסקים ב"שואה" (לחלקם אפילו מוסיפים כיתוב חוצפני "בהשראת מקרה אמיתי"). ספריו של האריס שייכים, לדעתי, לאופרה אחרת. התחקיר היסודי מצד אחד וחוסר ההתיימרות מצד שני ראויים בהחלט להיקרא ולדעתי - יש בהם ערך מוסף רב לקורא. |
|
|
פואנטה℗
(לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
שריטה קשה, יעל.
"בהחלט מותר, אם כי ממש לא רצוי" להתעקש להחליט בעצמך. |
|
|
פרפר צהוב
(לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
יעל, יופי של סקירה.
סביר שלא אקרא את הספר הזה, היות ועירוב של אירועים אמיתיים מהעבר ודמויות בדיוניות איננו ז'אנר שאני מתחבר אליו. אני צריך הפרדה מוחלטת בין סקירה וניתוח היסטורי עובדתי לבין רומן בדיוני; חיבור שכזה יוצר, לפחות מבחינתי, ספר לא אמין. |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
מחשבות - אהבתי את "וזהו"
אני מניחה שהחיים של כולנו היו יותר נוחים לו היינו הולכים לאורו של קובע-איכות מוסכם, שיגיד לנו מה טוב ומה גרוע, וזהו. אבל יש לי שריטה. אני מתעקשת להחליט בעצמי מה טוב ומה גרוע בעיני. אני יודעת שזה מטומטם, ומתנצלת על בזבוז הזמן של מי שקורא את דעתי. |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
גלית - אני מאפיינת רומן רומנטי באופן שונה מאשר את "פומפיי"..
|
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
רומן רומנטי אינו סוגה, איך נאמר בעדינות? אי אפשר לומר בעדינות?
|
|
|
גלית
(לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
מה הבעיה עם רומן רומנטי?
אני לא השתעממתי מארץ אבות אבל גם לא התלהבתי כמו שציפיתי מצד שני גם מהאיש במצודה הרמה התאכזבתי,יש לי ציפיות גבוהות מהיסטוריה אלטרנטיבית כניראה
|
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
יעל, הוא סתם גרוע וזהו.
|
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
פומפיי רומן רומנטי??? כנראה החמצתי משהו. רוב הטוענים נגדו טוענים שהוא משעמם.
האמת היא שכתיבתו של האריס נטולת התלהמות, מדוייקת ויבשה, ויש המפרשים זאת כשיעמום. |
|
|
רויטל ק.
(לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
ארץ אבות היה ממש חזק בעיני.
מפומפיי לא התלהבתי, וקצין ומרגל היה נהדר בעיני. גלית, שווה לתת לו צ'אנס. |
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
גלית, פומפיי היה אכן רומן רומנטי וארץ אבות לא תפס. האריס קולע פעם אחת ב... בעצם, קצין
ומרגל הצליח לו מאוד ובמקרה.
|
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
תודה רבה, גלית.
אני חושבת ששום ספר אינו אהוב על כולם, על אחת כמה וכמה שום סופר. אני מתפעלת מרוב ספריו (אלה שהזכרת, ואפילו פומפיי המושמץ). אני יודעת, כמובן,שיש קוראים שלא אוהבים את מה שאני אוהבת, ואפילו שמחה על זה. אני בעד שונוּת, זהות לא עושה לי את זה... |
|
|
גלית
(לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
לצערי הרושם שלי שונה
בארץ אבות היה פוטנציאל לא ממומש וסופר צללים היה סתמי בעיני. את אימפריום אני מחזיקה על המדף כבר כמה שנים בסטנד ביי וכל פעם מדלגת עליו. על פומפיי ויתרתי אחרי כמה ניסיונות. ובכל זאת קצין ומרגל גם הוא על המדף - היה מבצע טוב.
עושה לי רושם שהאריס כותב על נושאים ש"צריך" לקרוא.ולא שהם לא מעניינים כשלעצמם אבל לא הצלחתי להיסחף בקריאה. |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
תודה רבה, בנצי.
|
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
תודה רבה, דן.
נכון, אם כי ההגדרה "רומן היסטורי" מעלה על הדעת סיפור רומנטי המתקיים בזמן היסטורי כלשהו. בספר הזה הזמן והאווירה שבו הם הגיבורים העיקריים. וההקפדה על הדיוק ההיסטורי (האריס מספר שהרעיון לספר הזה עלה בו מאז הפיק סרט דוקומנטרי על הנושא, עבור ה BBC.) רבה מאד, עד לפרטים הקטנים ביותר.
|
|
|
בנצי גורן
(לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
תודה יעל.
|
|
|
דן סתיו
(לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
ביקורת מרתקת ומהנה
אם הספר נכתב ב-2017, עשורים רבים אחרי האירועים שהסופר עצמו לא היה עד להם. ההסתמכות שלו על מקורות שונים משאירים את הספר הזה, למיטב הבנתי, בקטגוריה של רומן הסטורי.
|
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
תודה רבה, מחשבות.
כבר מזמן הבנתי, לצערי, שטעמי הספרותי אינו עומד בסטנדרטים המחמירים שלך. מסתבר שאנחנו לא מסכימים על רוב הספרים שאנחנו קוראים ואולי מגדירים באופן שונה גם את המונח "אינטליגנטי". |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
חן חן, Pulp_Fiction
אכן זו היתה מכה מתחת לחגורה לצ'כוסלובקיה, שהאמינה בתמימותה שחוזי הגנה יגנו עליה... בספר יש קטע על הנציגים הצ'כוסלובקים שלא הוזמנו לועידה והגיעו אליה כ"משקיפים" (זה בסך הכל היה השטח שלהם עליו דנו...) ונאלצו לחכות סגורים בחדרם במלון ולקבל עידכונים על ההסכמים שנחתמו. |
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
לא להאמין שאהבת. ספר קלוש בצורה בלתי רגילה מבית היוצר של קלושונים רבים. אבל אולי
זו אשמתי שקראתי אותו במקביל לביוגרפיה של היטלר ולכן חשבתי אותו לאפסי כל כך. אינטליגנטי בודאי שלא.
|
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
סקירה מצוינת . לא זוכר אם קראתי משהו משלו.
נקודה מעניינת: צ'כוסלובקיה הייתה המדינה היחידה שהצטרפה בהתלהבות ובתמיכה של חלק גדול מהאוכלוסייה באמת לגוש הקומוניסטי לאחר המלחמה, כי הייתה כה פגועה מהבגידה האיומה הזו של צ'מברליין ושות' המערביים.
|
26 הקוראים שאהבו את הביקורת
