ביקורת ספרותית על SAUDADE מאת פסואה · פטריסיו · דה קיירוש
הביקורת נכתבה ביום שבת, 24 בנובמבר, 2018
ע"י חני


Saudade/פרננדו פסואה / אנטוניו פטריסיו/ אסא דה קריוש

ספרון קטן ובו שלושה סופרים פורטוגלים יצירות ספרותיות של כתיבה יפה. מילים מזוקקות שמרוות את צימאונינו אוהבי הספר למיניהם . שלשה כתבים קצרצרים מובאים כאן. פאר של ספרות מדויקת שחודרת לנימים עד להתפוצצות הרגש עד בלי די. שם הספר כפי שהוסבר בתקציר לכל אסופת שלושת הקצרצרים כאן : בפורטוגליתSAUDADE משמעותו - עצב מתוק, כמיהה ערטילאית של הבלתי מוסבר בנפשנו. חוסר שמבקש להתמלא ולמלא אותנו . רגש עמום אך עצמתי שחודר לנו לעצמות ולא נותן מנוח.
***********************
וייגה/אנטוניו פטריסיו. הסיפור ראשון.

הוא היה בובה על חוט, מריונטה של החיים. ויגה היה צריך להיות "סחבה אנושית" כדי להבין מהם החיים ומה הוא מבקש מהם . אחרי שני דפים של קריאה התפרקתי מבכי. הופתעתי, מי זה הסופר הזה שמצליח להשפיע עלי כל כך מהר בסיפור שיש בו רק 50 עמ'? זה היה כל כך עצוב שמתוך חמלה לויגה לא יכולתי להמשיך.חיכיתי, ואז עברו ארבעה ימים והמשכתי...

ויגה עבד בבית דין, צפה כל יום במופע אומללות של אנשים שהורשעו.כאבם ערער את נפשו הרכה. הוא סבל מסבלם של האנשים שנענשו כאילו הוא שם אותם למשפט וחרץ גורלם. אומללותו גרמה לחבריו ללגלג עליו. כי היה שונה, טיפוס עני ובודד.
נעליו תמיד חרקו על גופו השדוף, בנוסף היה מגמגם ולכן לא תקשר במובן הרגיל. חי את חייו בלי חברים או משפחה . באומללותו היה מגיע הביתה לאמו המסורה והנפלאה ומשקולת תמידית על כתפיו. השינוי שייחל לעצמו יום אחד הגיע.קופידון ירה חץ אל ליבו והוא התאהב. ליבו יצא אל הבלונדית שהיה מאוהב בה עד מעל הראש.במשך זמן מה כתב לה מכתבי אהבה ושפך את ליבו. מילות אהבה עם כנפים הם שגרמו לו לרחף בעודו חי.
ובעודו מרחיב את ליבו ומפנטז על חיים לצד אהובתו קנה טבעת ותכנן מונולוג חלומות. כשהיום הגדול הגיע. הוא חיכה לה מחוץ לבניין ביתה שעות כשהטבעת בכיסו. מה שלא ידע הוא לאן הלכו כל המכתבים שכתב. האם כל האהבה הייתה פרי דמיונו בלבד? הסיפור מורכב, יש עוד הרבה מה לומר והרבה התרחשויות, ומה שקרה בהמשך היה מטורף לגמרי.. רק אומר שאהבות לא ממומשות גורמים לנו לעשות דברים שלא היינו עושים בנסיבות רגילות. אהבה חד צדדית שכאב בצידה משפילה אותך לאדמה עד שאין אתה. ומעבר לכל מקומם אותי הלגלוג לשם לגלוג, רוע לשם רוע סתמי. אנשים שהם כמו חיות שמריחות את הפחד של הכי חלש והכי עלוב כדי למעוך אותו עד שנעלם. עצוב.

רק ציטטה ברשותכם על התקופה שהיה רע והוציא הכל על אימו. יום אחד מצא אותה מכווצת לפנות בוקר ליד הדלת על הריצפה.

"הוא ניער אותה בעדינות והעיר אותה. בפעם הראשונה זה זמן רב נהג כבן, בחמלה: הוא עזר לה לקום ברכות." " ושם, בראש המדרגות, ללא כל תזוזה, נעצו זה בזה את מבטיהם שניות מספר, כמו שני מלחים שספינתם נטרפה. הם לא ראו זה את זה כבר ימים רבים....". . הוא קם. ושוב הביטו זה בעיניו של זה – כאילו אחד מהם הגיע זה עתה, נושא תרמיל של כאב."
******************************
שאר הסיפורים בספר טובים, אך לטעמי טובים פחות. הכתיבה היא שונה, אין ספק בכך. הסיפורים כולם מדברים על אהבה. אהבה לא ממומשת ומה היא מעוללת לנפש ולגוף. יש המון השתפכויות רומנטיות בדיאלוגים. אחד מהסיפורים הוא אסופת מכתבים רומנטית לאהבה שמעולם לא הייתה יכולה להתממש. כל הסיפורים מדברים על אהבות חד צדדיות. מתסכלות וכואבות.

אם יכולתי לתת ציון אז לסיפור הראשון 5*****
לשני ולשלישי רק 3***
בכל מקרה אחפש את כתביו של פרננדו פסואה הוא הגיבור שלי להיום




27 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
חני (לפני 3 חודשים)
תודה טובי. קניתי כמה ספרי כיס קטנים של " תשע נשמות".
כל ספר שקראתי עד כה פשוט נשמה גדולה....
או שפשוט הספרים מוציאים החוצה ממני המון רגש
זו אופציה אפשרית...
אחלה סופ"ש.
Tobby (לפני 3 חודשים)
את צריכה לכתוב אזהרה לפני הביקורות שלך
"סכנת הסתקרנות בלתי נשלטת"
חני (לפני 3 חודשים)
קרן אור תודה רבה על התגובה המפרגנת. שמחה שאהבת! זו תמיד הפתעה לפגוש סופר שלא הכרת
שמרגש בעוצמות כאלה.
אור קרן (לפני 3 חודשים)
פסואה הגיבור שלך ואת הגיבורה שלי.
סקירה מרגשת מאוד כתבת על הסיפור שלו
חני (לפני 3 חודשים)
זשי תודה. אין אחד שקורא אותו ולא מתפעם ומתרגש.
סיפור חייו מרתק לא פחות מהסיפורים שלו.
זשי ועוד לא הזכרתי את "ההטרונימים" של פסואה.
שהם מחברים יצירי דימיונו, בדויים, שהוא מפיח בהם רוח חיים.
עוד לא הבנתי איך זה עובד . צריך לקרוא על זה. אין לי ספק שתאהב את הרעיון.

זה שאין לנקוב בשמו (לפני 3 חודשים)
יופי של ביקורת. סיפור קצר בהחלט יכול לרגש ולגעת, לא פחות מספר באורך מלא - החוכמה היא לדעת איך בדיוק לעשות את זה... ולפחות לפי הסיפור הראשון, זה נראה שהצליח לו.
חני (לפני 3 חודשים)
טמס תודה. גם אני אחפש עוד מכתביו של פרננדו פסואה
חני (לפני 3 חודשים)
סקאוט תודה היו שם 3 יצירות אך הראשון היה הטוב ביותר.
היה שם בוודאי המון כאב שנבע
מכך שהחיים הפילו והכניעו אותו כאילו
הוא בובה על חוט.
סוף הסיפור קורע לב. אשמח אם תקראי.
חני (לפני 3 חודשים)
Plup תודה. לא ידעתי. מעולם לא התוודעתי לשירי עם פורטוגלים..
מה זה כל העצבות הזו?
זו לא סתם עצבות. אלא משהו
חודר ועמוק שמרעיד את הנפש.
Tamas (לפני 3 חודשים)
וואו, נשמע סיפור חזק ומטלטל. הסתקרנתי ורשמתי לפני. תודה.
סקאוט (לפני 3 חודשים)
חני יקרה, נשמע ספר כואב מאוד שיתאים לי ככפפה ליד. לצערי, אני יודעת כאבה של האהבה מהי ולכן נדמה לי שהספר הזה בהחלט יעורר בי את הרגשות הנכונים. כתבת נפלא, כהרגלך. והצלחת להעביר את הרגש שהספר העביר בך.
Pulp_Fiction (לפני 3 חודשים)
תודה. סקירה מצוינת ומעשירה כמו תמיד.
התוכן נראה מתאים להלחנה של שירי הפאדו -שירים פורטוגליים עצובים בסגנון עממי.
חני (לפני 3 חודשים)
דן תודה. הסיפור הראשון קרע אותי מבכי פעמיים. כל כך רגיש. הסמרטוטיות של ויגה מול החברה שלעגו ורמסו אותו שבר אותי. הוא התרוקן כמו אוויר שמוציאים מבלון. המקרה השני ששבר אותי זה עם האמא. יש גבולות אדומים שלא עוברים. הוא חצה אותם והצטער.
אשמח אם תקרא. קח מהסיפריה.
מסמר עקרב (לפני 3 חודשים)
"מריונטה של החיים" זו הגדרה נפלאה.
כולנו מריונטות של החיים.
חבל רק שלעתים החיים מושכים בחוטים שלנו חזק מדי וקורעים אותם.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ