ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שישי, 9 בנובמבר, 2018
ע"י GNOLT
ע"י GNOLT
ספר בסגנון שונה שצריך להתרגל אליו. קצת קשה לקרוא ראיון עם סופר באורך מאות עמודים.
אך למרות המבנה הקצת מאולץ, פיסות התשובות מתחברות ומתאגדות אט אט יחד ויוצרות פסיפס של מצבו הנפשי של הסופר (הבדיוני/האמיתי/שילוב?).
החלק הראשון של הספר קצת איטי וקשה יותר לצליחה, אך בחלק השני כשהעלילה מתגבשת והפאזל מתגלה, הקריאה מהירה יותר ומזכירה יותר ספר מתח עם ציפיה להתרת העלילה במישורים השונים.
ספר לא פשוט, קצת עצוב, קצת אמיתי, קצת בדוי. כנראה שהמתכון של הספר ערבב את כל המרכיבים יחד.
אשכול נבו, כנראה במכוון, יוצר עמימות וחוסר בהירות בין העובדות האמיתיות, האוטוביוגרפיות שלו, לבין הבדיון והמומצא. או כמ שהוא בעצמו כותב בספר, חלק מזה הם דברים שקרו לי וחלק דברים שאני מפחד שיקרו לי או לא רוצה שיקרו לי.
גם עצם התהוות הספר בפורמט הזה הוא סוג של חידה. האם באמת הספר נכתב כך בגלל מחסום כתיבה של הסופר ותוך כך נוצר ונטווה הסיפור הזה? לאשכול הפתרונים.
גם אם חלק מהתשובות לשאלות בספר הינן מומצאות, הרי הספר חושף טפחיים מאורח חייו של סופר. מפגשי קוראים, דילמות ועירוב אירועים ודמויות קרובות בספרים, מחסום כתיבה וכו׳.
בסך הכל, ספר קצת עצוב, קצת סרקסטי, ריאלי שמציג מציאות בלי נסיון ליפות אותה. קצת מזכיר במובן מסוים את ״סוס אחד נכנס לבר״ של גרוסמן במובן של הסטריפטיז הנפשי של גיבור הספר. רק ששם הגיבור היה סטנדאפיסט שמקלף את שכבות סיפור חייו וחושף את העצב שמאחוריהם וכאן זהו הסופר שחולק עם קוראיו במסווה של ראיון את המשבר האישי בו הוא שרוי.
אהבתי יותר את שם הספר באנגלית story teller. מתאים יותר לחוט השני שעובר לאורך הספר שבעצם טווה המון סיפורים קצרים לסיפור חיים אחד.
ספר מומלץ, אם כי צריך קצת סבלנות כדי לצלוח את החלק הראשון של הספר ולהתרגל למבנה של שאלות ותשובות.
14 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
GNOLT
(לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
תודה רבה על התגובות!
שמח שהסקירה עוזרת לכם לגבש החלטה לגבי קריאת הספר.
מעניין שזה עובד לשני הכיוונים :-) |
|
|
רץ
(לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
ביקורת טובה ומעניינת, שגורמת לי לנסות לקרוא את הספר.
|
|
|
עדה
(לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
אני כרגע שומעת את הספר באמצעות איקאסט, וחשבתי שהספר מזכיר לי את הספר של גרוסמן סוס אחד נכנס לבר....לכן מאד הזדהתי עם מה שנכתב.
יש מעט הבדל בין קריאה או שמיעה,כשמישהו מקריא הוא מקרין מעט מיחסו לספר . אני אוהבת את הכתיבה של נבו אשכול. |
|
|
Tamas
(לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
סקירה מעניינת. אין לי מושג אבל הפעם איזושהי תחושה פנימית לא כל כך גורמת לי לרצות לקרוא ספר זה.
|
|
|
Rasta
(לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
סקירה יפה, תודה.
|
|
|
חני
(לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
אהבתי את הסקירה. ובאמת השם באנגלית יפה יותר!
לפני כמה ימים קראתי כתבה על דלורס מהקרנבריז זמרת אהובה ביותר שכבר איננה יותר בחיים.
וגם שם תמיד היה מרכיב אישיותי פנימי עצוב מאוד. אי אפשר היה לפספס. כנראה שגם אצל נבו יש מרכיב כזה פנימי של עצב. |
14 הקוראים שאהבו את הביקורת
