ביקורת ספרותית על דמעות של אהבה - פרוזה # מאת אליסון ריצ'מן
ספר מעולה

---

מוזר לשמוע תוך כדי קריאת ספר זה כי בדיוק בימים אלה נבחר בברזיל נשיא אשר תומך ומצדד במשטר צבאי. ז'איר בולסונרו הצהיר בריש גלי כי המשטר הצבאי הוא חיובי ויביא לשגשוג הכלכלה במדינה. עוד הוסיף כי "אם כמה חפים מפשע ימותו זה בסדר" ו"אני בעד עינויים וגם העם תומך בכך" ובכן מסתבר שאכן הוא צדק העם בברזיל אכן תומך בכך שכן הוא בחר בז'איר למרות ואולי בגלל ההצהרות מעוררות המחלוקת האלה. אני מזמן נואשתי מלהבין את רזי ההיגיון האנושי.

ומה הקשר אם כך לרומן הלירי המרגש והרומנטי "דמעות של אהבה"? סיפור חיי גיבורי הספר נשזר ברגעים היסטוריים מקוננים בצילה. לאחר שהנשיא הסוציאליסטי הראשון אינדה נבחר לשלטון בבחירות דמוקרטיות מגיעה במהרה תקופה של חוסר יציבות כלכלית, שביתות ומחאות המוניות (בהמשך מתגלה שזרועה הארוכה של אמריקה של ניקסון בחשה מרחוק בקלחת ומימנה ועודדה רבות מהשביתות) פינושה, גנרל צבאי עורך הפיכה צבאית מהירה ותופס את השלטון בכוח הזרוע. הוא משעה את החוקה, חירויות הפרט נשללות ומשליט צנזורה מקיפה. במהרה פותח במסע טרור נגד כל המתנגדים משמאל ומול כל מי שלא מיישר קו עם שלטונו. אזרחים רבים נעלמים, נהרגים ומעונים בשיטתיות אכזרית.

כך גם סלומה.

סלומה גיבורת הספר הענוגה והיפה אשר סיפור אהבתה לבעלה אוקטביו מתחיל בפסטורליות מושלמת, בתפאורה של תמימות, ריח תפוזים, רגבי האדמה. נערה ענוגה למראה המלקטת תפוזים בפרדס סמוך למנזר. גבר יפה תואר הצופה בה בערגה מרחוק מתאהב בה עד כלות. צופה ומתלבט ולבסוף יוצר עימה קשר באופן הכי רומנטי (שכבר לא נראה במחוזותינו היום) כחובב שירה וספרות הוא בוחר להתגנב עם לילה ובהחבא לטמון בתפוזים שירים של משוררים שכתב מבעוד מועד. ההמשך צפוי. השניים מתאהבים עד כלות והאהבה מנצחת את פערי המעמדות. אוקטביו העני שנחוש להוכיח את עצמו בפני חותנו חמור הסבר ולהראות שהוא יכול לפרנס בכבוד את סלומה מחפש עבודה ואלת המזל נדיבה כלפיו. צייד כישרונות לוכד אותו ובמהרה הופך אוקטביו לשחקן קולנוע נחשק ועשיר בצילה. החיים יפים. אך אוקטביו חש בריקנות מה שממלאת את חייו. חלומו הפשוט להפוך למרצה ספרות ולעסוק בשירה נדחק. הוא מרגיש שהוא ממלא תפקידים חלולים וריקנים. והנה אלת המזל שוב נחלצת לקראתו. הוא מגויס על ידי המשורר האהוב עליו לסייע לנשיא לעתיד אינדה להפוך לרטוריקן מוכשר שיעבור את המסך. אוקטביו חש נחוץ. סוף סוף הוא מגשים חלק מהרעיונות האידאליסטים שלו. סוף כל סוף הוא עושה משהו משמעותי באמת. אינדה נבחר אך אלת המזל בוגדת בו ובאוקטביו. פינושה מדיח את אינדה. אוקטביו מתקשה להשלים עם הגזרה וכאידאליסט תמים מתעקש לדבוק בנאמנות בנשיא המת. הוא יוצא נגד פינושה. אך אבוי! סלומה השברירית היא שמשלמת את מחיר העקשנות של בעלה.

מכאן הופכת העלילה הורדרדה לאפלולית. גיבורי הסיפור השונים בדרכם חווים התפקחות מחלומות. נאלצים להתעמת עם הרוע והמזל ההפכפך. עם שינוי הסטטוס. בגידה, סיוטים ועקירה ממולדתם האהובה. חייהם משתלבים בחיי זרים ממדינה רחוקה וקרה בשבדיה. את המשך הסיפור גלו בעצמכם.

אני על אף המעבר החד שבו מקלילות רומנטית לסיוט מציאותי ומחריד מצאתי אותו מעניין, מרתק ומרגש. הוא אפילו הוריד לי לחלוחית בקצה הלחי וזה קשה בגילי. מומלץ לחובבי רומנטיקה,היסטוריה וכתיבה זורמת יפה אך ללא רבדים עמוקים ומשמעויות נסתרות. אהבתי!

» ביקורות נוספות של Ayeletjon
» ביקורות נוספות על דמעות של אהבה - פרוזה #