ביקורת ספרותית על צל ההר - ספר המשך לספר שאנטראם מאת גרגורי דייוויד רוברטס
ספר טוב

---

לפני הכל יש לזכור שאנחנו אנשים וככאלה אנחנו יכולים ומותר לנו להמציא עצמנו כל יום מחדש. לא מתאים לכל אחד. אך העובדה שהאפשרות קיימת משמחת אותי. היה משפט בספר שהופתעתי למצוא אותו אך גם הבנתי אותו במהירות הבזק היות והוא נכון לי בוודאות ואולי גם לכם אם תחשבו עליו. "הגורל לא משחק בנו אלא מגיב אלינו".

זהו ספר שני המשך של שאנטראם האגדי. 940 דפים והחיסרון כמעט היחידי הוא שלא ממש נוח להחזיק את הספר בשום דרך. ואיך בכלל מצליחים להסביר לכם מה קרה פה בין הדפים. אז אתן לכם רק טעימות קטנות של מארג צפוף ונפלא בין חברים ואוייבים וספר שכולו הנאה.

הספר סיפק את הסחורה אך לא כמו הספר הראשון . אך עדיין סיפק צבעוניות מטורפת כמו שרק הודו יכולה להיות. תדמיינו שוק שחור וחלפני כספים , הרפתקאות, אהבות, גנגסטרים, מאפיות פשע, קרטלים ומאורות של סמים ואנשים שנקלעו בין הרעים והטובים כשרצו לשרוד. לפעמים הם פשוט לא שרדו ולפעמים החיים השיבו להם אהבה כל פעם מחדש.. יש פה אמות מידה של מוסריות לצד רוע מוחלט באותה נשימה. ויש פה מעשים לא רק דיבורים. כי לקחת שכונת עוני בבומבי ולהעביר אותה למשכנות קבע זה חסד אלוהי מבחינתי. או לשלם למפקד המשטרה מלא דולרים רק שלפחות למשך לילה אחד יהיה שקט בתאי מאסר ואף אחד לא ירביץ לאף אחד.

אני חושבת שאני כנראה טיפוס רגשני במקצת כי אי אפשר שלא להתאהב בגיבור לין או שתוכלו לכנות אותו השומרוני הטוב , אומרים ש.. "מלחמה מפילה בניינים אך שלום בונה אותם חזרה" . לין איש אוהב אדם, כל הזמן לקח כסף מכיס אחד ונתן לכיס השני בלי הרבה רעש או תאוות בצע אלא בצניעות גדולה וכבוד לחיים. הוא לא ביקש הרבה מהחיים רק שיניחו לו לחיות אותם ועדיף עם אהובת ליבו קרלה. לאחר שברח מהכלא באוסטרליה והתמקם בהודו שזה המקום היחידי שלא היה מבוקש בו . שם בביצה הרועשת הזו הצליח למצוא קצת שקט בעזרת אנשים טובים ואנשים רעים שנכנסו ויצאו מהחיים שלו כמו מים שזורמים.

הערבוב הזה כל העלילה בין אוהב לאויב גורם לך חוסר וודאות לאורך כל הספר. " בג'ונגל חבר הוא כל מי שמוכן למות לציידך " אז מי בוטח במי כשהכל כה שברירי. איך אפשר להבין עולם שבנוי כולו לחלוטין על בקשיש, על שוחד. איך אפשר להבין מצב ששוטר מכה אותך עד זוב דם יום אחד, וביום השני הוא עושה בדיוק מה שאתה אומר לו בשביל כסף. בלתי נתפס הקו הדמיוני שאנו מכירים כחיים שלנו לבין עולם מושגים אחר לחלוטין. ופה זרחתי מעונג ונכנסתי במהירות לעולם לא מוכר.
בין לבין הספר מלא בשפה רוחנית אפילו אם היא קיטשית במידה עדיין מזינה את הלב בפנינים חיוביות. ואת המילים במקצת זוהר של למעלה.

הנקודות שהזיזו לי משהו טוב בלב:

- השתוממתי מהמסע שהגיבורים בספר עברו והמציאו עצמם מחדש.כי הגורל התהפך לאנשים בערך בקצב שבו העין ממצמצת. וכמו בסרטי בוליבוד העני שקיבץ נדבות קיבל
ירושה כרעם ביום בהיר והפך למיליונר. המיליונרית התחבאה במשכנות עוני. איש מאפיה הפך לגורו והחיים פשוט גלגלו את כולם ללא הפסקה.
- לעיתים האמת העצובה הייתה מול הפרצוץ ומי שצריך לראות אותה לא ראה אותה כי אמון היה חשוב יותר מלדעת את האמת.
- אהבתי מאוד את דמויות הנשים כולן. הם היו לוחמות פייטריות של החיים. לא בחלו בדיבור סליזי או רצח כדי להגן על האמונות שלהם ועל מי שהן אוהבות.
- אהבתי את חוש ההומור של כל גיבורי הספר, והסיפורים המוזרים שקישטו אותו. כולל 3 משפחות שהרסו קירות בשלשה בתים כי היו צריכים לחפש איזה מטמון שהסבא
החביא. צחקתי המון.
- אחד הדברים היפים בספר שמתאר מן אהבה שכזאת: הינדים, פרסים, טמילים, סיקים, הודים, אוסטרלים, צרפתים ויהודים כולם חיו ביחד. אני אוהבת את האהבה
הגדולה הזו בספר למרות העולם הקשה שמתואר שם אני פשוט ראיתי אהבת חינם על כל שעל.

לסיכום הספר קצת ארוך מדי אך עם זאת קסום ומומלץ בחום כי יש בו כמו בחיים קצת מהכל. ובעיקר את הודו כמו שהיא. אם אגיע להודו יום אחד לא אשכח את הספר ואשמור טוב על הארנק שלי קרוב אלי וגם על האהובים שלי.

» ביקורות נוספות של חני
» ביקורות נוספות על צל ההר - ספר המשך לספר שאנטראם