“**** מושלם. ספר מושלם. לא בכדי אני כותב את המילים המפוצצות האלה. ייתכן שקראתי ספרים יותר טובים בימי חיי, כאלה שהוציאו ממני יותר, שלימדו אותי יותר, כאלה שריתקו אותי או הפחידו אותי או שימחו אותי יותר, אבל "שאנטראם", נדמה לי, צופן בחובו את כל מה שצריך להיות בספר יותר מכל ספר אחר שקראתי. כשנכנסתי לחנות הספרים המשומשים של "דני" בירושלים בשבוע שעבר, ראיתי את ישראל, בעל החנות, פורק קרטונים על”

“טוב. התחלנו. ביקורת ראשונה אחרי כמעט 8 שנים. כשהייתי בת 12, הייתי תולעת ספרים. הייתי קוראת ספרים ללא הפסקה. אפילו היה לי חשבון פה בסימניה. הייתי מציקה לאמא כל שבוע שתקח אותי לצומת ספרים. מתחבאת בשירותים כדי להספיק לבלוע עוד עמוד אחד, עוד פרק אחרון, לפני שמכריחים אותי לחזור לסדר היום שלי. יושבת שעות מול אתר שחשף אותי לנוער שהוא בדיוק כמוני- קורא, סקרן ודעתני בטירוף. אז הייתי קוראת, מתרגשת, וכותבת”

“ספר עבה כל כך דורש ביקורת ארוכה. אבל אין לי זמן. לא פניות או פנאי או חשק או איך שתקראו לזה. פשוט בתקופה זו (ערב פסח) זמן הוא מצרך יקר מציאות. ואם לא די במה שאני עושה, מבשלת, מנקה, מסדרת, מבלגנת, מסדרת, מבשלת, רוחצת, שוטפת, מלכלכת, מנקה, אז השכנים שקנו את הדירה שמעלי פתחו במסע שיפוצים בדיוק ביום ראשון, פחות משבועיים לפני פסח. מבחינתי זו טרגדיה. ימים ושעות של ניקיונות וצחצוח, שעות יקרות ואינסופי”

“**** ״שאנטראם״ היה אחלה ספר. נכון, היו כאלה שלא התחברו אליו, בגלל האורך, בגלל הניו אייג׳ שנדף ממנו על כל צעד ושעל כמו זיעה משרוואל של סטלן, בגלל שהוא התיימר להיות אוטוביוגרפיה אבל חלקים נרחבים ממנו היו לא-ממש, בגלל שהוא על הודו ולא כולם אוהבים, או שאולי התמרמרו מכך שהכותב מרכך את הפשעים שביצע באמת ומשתמש בקלישאה של ״הפושע המוסרי״. יש, יש לא מעט סיבות לא להתחבר לשאנטראם, אבל אני אהבתי. אהב”

“**** מושלם. ספר מושלם. לא בכדי אני כותב את המילים המפוצצות האלה. ייתכן שקראתי ספרים יותר טובים בימי חיי, כאלה שהוציאו ממני יותר, שלימדו אותי יותר, כאלה שריתקו אותי או הפחידו אותי או שימחו אותי יותר, אבל "שאנטראם", נדמה לי, צופן בחובו את כל מה שצריך להיות בספר יותר מכל ספר אחר שקראתי. כשנכנסתי לחנות הספרים המשומשים של "דני" בירושלים בשבוע שעבר, ראיתי את ישראל, בעל החנות, פורק קרטונים על”

“טוב. התחלנו. ביקורת ראשונה אחרי כמעט 8 שנים. כשהייתי בת 12, הייתי תולעת ספרים. הייתי קוראת ספרים ללא הפסקה. אפילו היה לי חשבון פה בסימניה. הייתי מציקה לאמא כל שבוע שתקח אותי לצומת ספרים. מתחבאת בשירותים כדי להספיק לבלוע עוד עמוד אחד, עוד פרק אחרון, לפני שמכריחים אותי לחזור לסדר היום שלי. יושבת שעות מול אתר שחשף אותי לנוער שהוא בדיוק כמוני- קורא, סקרן ודעתני בטירוף. אז הייתי קוראת, מתרגשת, וכותבת”

“ספר עבה כל כך דורש ביקורת ארוכה. אבל אין לי זמן. לא פניות או פנאי או חשק או איך שתקראו לזה. פשוט בתקופה זו (ערב פסח) זמן הוא מצרך יקר מציאות. ואם לא די במה שאני עושה, מבשלת, מנקה, מסדרת, מבלגנת, מסדרת, מבשלת, רוחצת, שוטפת, מלכלכת, מנקה, אז השכנים שקנו את הדירה שמעלי פתחו במסע שיפוצים בדיוק ביום ראשון, פחות משבועיים לפני פסח. מבחינתי זו טרגדיה. ימים ושעות של ניקיונות וצחצוח, שעות יקרות ואינסופי”

“**** ״שאנטראם״ היה אחלה ספר. נכון, היו כאלה שלא התחברו אליו, בגלל האורך, בגלל הניו אייג׳ שנדף ממנו על כל צעד ושעל כמו זיעה משרוואל של סטלן, בגלל שהוא התיימר להיות אוטוביוגרפיה אבל חלקים נרחבים ממנו היו לא-ממש, בגלל שהוא על הודו ולא כולם אוהבים, או שאולי התמרמרו מכך שהכותב מרכך את הפשעים שביצע באמת ומשתמש בקלישאה של ״הפושע המוסרי״. יש, יש לא מעט סיבות לא להתחבר לשאנטראם, אבל אני אהבתי. אהב”