ביקורת ספרותית על יער נורווגי - מהדורת 2015 מאת הרוקי מורקמי
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 3 באוקטובר, 2018
ע"י Rasta


אי אפשר להתעלם כשלספר קוראים "יער נורווגי". שיר מספר 2 באלבומם השישי במספר של החיפושיות - Rubber Soul. כך קרה באותו היום כשנכנסתי אל חנות הספרים ונתקלתי בספרו של מורקמי, לא חשבתי פעמיים וקניתי אותו.
אני זוכר את הפעם הראשונה ששמעתי את הביטלס.
זה היה די מזמן. אבא עשה קצת סדר בארון הבגדים שלו ולאחר כמה דק שמעתי אותו קורא לי אליו לחדר. כשנכנסתי לחדר ראיתי את אבא מתעסק עם ארגז גדול ומלא בתקליטים שהוא שלף מהארון. פעם ראשונה שראיתי תקליט! התלהבתי כל כך והתחלתי לעיין באוסף התקליטים הישן. אחד מהם היה Double Fantasy של ג'ון לנון ויוקו אונו. אבא התחיל לספר לי קצת על ג'ון לנון ועל להקת החיפושיות, שאל אותי אם בא לי לשמוע אותו ושלף משום מקום פטיפון שבכלל לא ידעתי על קיומו עד אותו רגע. התרגשתי לשמוע מוסיקה מאותם שנים. התקליט התחיל וברקע נשמעו צלילים ורחשים שהעידו עד כמה כל העסק ישן. את השיר הראשון שר ג'ון לנון, "וואו" חשבתי לעצמי, מעולם לא שמעתי מוסיקה כזאת. נגמר השיר הראשון וכמה שניות לאחר מכן התחיל השיר השני של יוקו אונו. אוי ואבוי חשבתי. הסתכלתי על אבא ושאלתי אותו מה לעזאזל הזוועות האלו שאנחנו שומעים והוא צחק. באותו יום נחשפתי למוסיקה ששינתה את חיי. מאז אותו יום מוסיקה היא כל חיי, אין רגע שקט.

עלילת הספר מתרחשת ביפן בסוף שנות ה-60. השנים 1968-1970.
ווטנבה סטודנט צעיר מספר לנו את סיפור חייו: על חברו מיזוקי מהתיכון שהתאבד ומאז הוא בחיפושים אחרי תשובות שכנראה לא יגיעו לעולם, על נאוקו ומידורי שתי נשים שטילטלו את כל עולמו ושינו את חייו לחלוטין, על החברים שהכיר ועל האנשים שפגש במהלך הדרך. במהלך הקריאה התבהר לי כמה אני וווטנבה דומים. "יכלנו להיות חברים טובים" חשבתי לעצמי. היינו יוצאים לטיולים, שותים עד אובדן חושים (אולי רק אני...) ומדברים שעות על מוסיקה ועל ספרות.

מורקמי יצר דמויות שקל מאוד להתחבר ולאהוב אותם.
נאוקו, בחורה יפהפייה ועדינה, שברירית ודיכאונית עד מאוד. הנפש שלה לא מספיק חזקה כדי להתמודד עם המציאות הקשה ועם האנשים הסובבים אותה. היא פגשה במוות בגיל מוקדם והבור שבנשמתה התחיל נפער לאיטו, ככל שגדל הבור כך התפשטה החשכה וכיסתה את חייה עם כל יום שעובר, כמו ענן גדול ואפור המסתיר את השמש. היא נעזרה בווטנבה כאדם ההולך בחשחכה מוחלטת, מחזיקה ושומרת על הנר שלא יכבה. המערכת יחסים ביניהם הייתה מרגשת וכואבת. התחברתי מאוד לנאוקו והבנתי לליבה. אחת הסיבות לכך היא שלא מזמן הכרתי מישהי שמאוד מזכירה את נאוקו, הסיפור די דומה האמת (מלבד הסוף הטרגי) הן חושבות ומדברות אותו הדבר ולשתיהן עבר קשה וסיפור חיים מסובך. המציאות קשה להן, הן מבולבלות. המערכת יחסים שנוצרה ביניהם והעלילה הקשה הציפו אותי ברגשות ונזכרתי ביומיים שהיו לי עם אותה בחורה, ההליכות שעשינו בדומה לווטנבה ונאוקו, השיחות שלנו וההרגשה המדהימה הזאת ששררה מסביב כשהיא אחזה בידי. נאוקו הייתה דמות שנהנתי כל כך לקרוא וללמוד עליה. כשכאב לה כאב גם לי ושנדמה שהמצב מתבהר טיפה וישנה קצת אופטימיות באוויר הרגשתי טוב ושמחתי יחד איתה.

מידורי, ההפך המוחלט מנאוקו, או כמו שהיא אמרה "חיה, בשר ודם". הדימוי לגמרי נכון. מידורי בדומה לנאוקו גם מתמודדת עם סיפור חיים לא פשוט אך בשונה ממנה נדמה שהיא יותר יציבה ועם אישיות פחות שברירית. בחורה שמחפשת אהבה וכתף להישען עליה, היא צריכה את האחד שישמור עליה ויציף אותה באהבה שלא נגמרת. היא אמנם אוהבת להראות כמה קשוחה ועצמאית היא אך עמוק בפנים היא לא פחות שברירית מנאוקו. היה קשה לקרוא על מישהי כזאת שכל כך נואשת לאהבה, למישהו שיהיה שם ויתמוך אך ללא שום הצלחה, אין קול ואין עונה. המציאות מכה בשנית ומזכירה לה שיש רצוי ויש מצוי. היא מתאהבת בווטנבה ולאור הנסיבות שום דבר לא קורה ביניהם, ווטנבה מתוך מקום הגון לחלוטין כלפי נאוקו בוחר שלא לעשות כלום עם מידורי ומסביר לה שהמצב לא פשוט בכלל, הוא מבקש שתחכה לו עד שימצא פיתרון, בתקווה שהעניינים הסתדרו.

מורקמי לא משחק משחקים וממשיך להטיל פצצה אחר פצצה על הגיבור שלנו. ווטנבה ממשיך בחייו, מנסה לנתב את דרכו להתחמק מאותם מכשולים ועל הדרך לדאוג לנאוקו ולמידורי, שתי נשים שמלאו חלק חשוב בחייו. הוא מנסה להגן על שתיהן אבל זהו לא מצב אידיאלי ולכן שתיהן נפגעות, כל אחת בדרכה. זהו סיפור אהבה קשה שמזכיר לנו כמה החיים לא הוגנים (אף אחד לא הבטיח שיהיו). מוטיב המוות חוזר כמה וכמה פעמים לאורך כל הספר, נדמה שמלאך המוות מרחף לו ועובר יחד איתנו דף אחרי דף בחיפושים אחר הקורבן הבא.
כתיבתו של מורקמי קסומה בעיניי. הוא שובה אותנו בתיאוריו ובכתיבתו האפלה, מלאת רגש וכאב.
סיפור אהבה קשה ועצוב, קריאה מהנה!
22 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
Rasta (לפני 3 חודשים)
קצר ולעניין - תודה רבה!
קצר ולעניין (לפני 3 חודשים)
סקירה מקסימה. גם אני אהבתי את החיבור לביטלס.
Rasta (לפני 3 חודשים)
Pulp - תודה לך! מוסיקה מרגשת ללא ספק.
Pulp_Fiction (לפני 3 חודשים)
כתבת יפה. עד היום מורקמי לא היה בשבילי - לא בסגנון ולא בנושאי הכתיבה. אבל המרכיב של הביטלס והתקליטים באמת מרגש.
סקאוט הסקוטית (לפני 3 חודשים)
טובי- למה התכוונת? מה אתה מרשה לי?
מחשבות (לפני 3 חודשים)
כבר לא נשארו לי התקליטים. עולם הולך ונעלם. היו גם קסטות, שזה בכלל עולם שנעלם.
Rasta (לפני 3 חודשים)
ביוטיוב האיכות ירודה מאוד ותמיד יש בעיות של זכויות יוצרים. אני שומע תקליטים מאז שאני זוכר את עצמי, אלבומים מלאים, הסאונד חם ונעים. ההתעסקות גם יוצרת תחושת נוסטלגיה חמימה וזכרונות על תקופות שלא לקחתי בהן חלק אבל כן השפיעו בצורה מוחלטת על חיי. תודה על השיתוף מחשבות.
מחשבות (לפני 3 חודשים)
אצלי תאוות המוסיקה לא חדלה מעולם, אבל צורת השמיעה השתנתה. זוכרים את הפנקס של טוני סופרנו? כזה היה לי בעודי חייל. הייתי יוצא הביתה אחת לשלושה שבועות לחמישה ימים. פעם אחת היה כתוב לקנות את החומה וזה, התקליט, נקנה בחנות ששמה זרח מפרחוני ברחוב אלנבי בת''א. אולי בית התקליט?
היום אני כבר לא מאזין לאלבומים. יש אוסף אקלקטי בנגן באוטו ויש יוטיוב.
Rasta (לפני 3 חודשים)
חני - אני מאמין שכן ^^ אני יודע שאני כן. התקופה הכי יפה למוסיקה שלא תחזור.
תודה לך!
חני (לפני 3 חודשים)
אז בטח זה מה שהילדים שלי מספרים...על הפטיפון והתקליטים בסלון שלא לדבר על עושר מוסיקלי נפלא.
כתבת על אחד הסופרים האהובים עלי.
זה ספר קסום ועצוב. והסקירה יפה .
תודה.
Rasta (לפני 3 חודשים)
גריפין - איי סי! לא נורא.
אדמה וכרמליטה - אני יכל להבין! זהו ספר שימשיך איתי הלאה עוד שנים ארוכות.
מחשבות, אסיה ועמיחי - תודה לכם!
עמיחי (לפני 3 חודשים)
תודה רבה. כתבת יפה ומסקרן.
כרמליטה (לפני 3 חודשים)
רסטה -
תודה על הסקירה הנפלאה.
ספר קסום, עם אווירה עגמומית, האופיינית כל כך לספרות היפנית.
אחד הספרים האהובים עלי ביותר, והאהוב מבין ספרי מורקאמי שקראתי.

מחשבות (לפני 3 חודשים)
יפה כתבת. ספר נוגה ונוגע. מורקמי במיטבו.
אדמה (לפני 3 חודשים)
סקירה יפה. ספר ענק, חובת קריאה. אחד הספרים האהובים עליי.
אַסְיָה (לפני 3 חודשים)
ביקורת יפה מאוד :) עוררת את סקרנותי!
גריפין (לפני 3 חודשים)
ראסטה- אני מעריכה את ההמלצה האישית שלך אבל אני מבטיחה לך שזה לא משהו שיכול להסב לי לפחות, הנאה. אני מאמינה לך שהוא מרשים ומענג. אבל אני יותר בסגנון של מורדכי שפירא, ניסים בלאק, גד אלבז, שולי רנד, לוי רובין וכול שאר הדוסים האלה.
אם אתה מבין למה אני מתכוונת ^^

טובי- חדל לנסות לגרום לי להסמיק. זה עובד. אז חדל.
Rasta (לפני 3 חודשים)
טובי - מקווה שלטובה.
Tamas - שכחתי לדרג, חמישה כוכבים ללא ספק. תודה!
גריפין - המלצתי הנוספת, אם עדיין לא יצא לך, היא לשמוע את השיר והאלבום בכלל, הנאה מובטחת.
Tamas (לפני 3 חודשים)
כתבת יפה. מעורר עניין. התרשמתי שאהבת אז מדוע אין דירוג?
Rasta (לפני 3 חודשים)
גריפין וסקאוט - שמח שעוררתי סקרנות, לא תתאכזבו. תודה לכן!
Tobby (לפני 3 חודשים)
גריפין, תורידי הילוך. אני עוד אפגע :(
סקאוט, לך אני מרשה ;)
ראסטה, האמת ביקורת מעניינת מאוד
סקאוט הסקוטית (לפני 3 חודשים)
כתבת יופי ובצורה מאוד נוגעת! עשית חשק לקרוא את הספר. תודה לך.
גריפין (לפני 3 חודשים)
האמת שאני הייתי לגמרי מתעלמת אם הייתי נתקלת בספר ^^
אבל אי אפשר להתעלם מהביקורות שלך ראסטה, זה וודאי.
כתבת יפה וסקרנת היטב :)





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ