ביקורת ספרותית על צבע החלב מאת נל ליישון
ספר טוב

---

ספר זה מביא את תחילת המאה ה 19 בעיניים של מרי, ילדה, נערת כפר נידח, מאלו שאנו עוברים אותם כיום ביעף, ובעבר היו עולם מלא.
משפחתה של מרי, אנאלפביתים, בעלי סולם ערכים פשוט שעיקרו קיום. לשם כך על כולם לעבוד מ"צאת החמה ועד צאת הנשמה". הקשיים של החיים האלו מתוארים במלוא חריפותם. עם זאת, יש בהם מנגנון משתפר ומותאם למחזוריות של הטבע.
מרי מיוחדת בחריפות שכלה, תבונתה, לשונה החריפה שמזכירה את ה"דוגריות" הישראלית. היא מפתחת השקפת עולם שמסתכמת בלוגיקה כדלקמן:
- אין טעם להלחם במה שלא ניתן לשינוי.
- אין מה לדאוג מבעיה שלא הגיעה עדיין אליך, ואם תגיע אז תטפל בה, ומכאן שאין מה לדאוג מבעיות.
- ניתן לגשת לכל אדם, בין אם הוא סבא חולה ודורש תשומת לב, או משפחת כמורה הכוללת , אם, אב ובן בכלים פשוטים וברורים. עמידה על השכל הישר נותנת נקודות זכות בכל אחד מהמקרים לא רק למקבל אלא גם לנותן.
ויש עוד.
הקוטב החברתי השני הוא בית הכומר, שם היא זוכה ביכולת קרוא וכתוב. ויכולת זאת הופכת את חייה.
לא ארחיב יותר כדי לא לקלקל את הנאת הקריאה.
הסופרת נל ליישן, בחרה את נקודת המבט של מרי, עם יכולת הכתיבה ה"בסיסית" כדי להביא את הסיפור. הכתיבה מזכירה אבני בנייה במשחקי ילדים , אם זה לגו, קוביות עץ או לוחיות קטנות של עץ, שילדים חכמים יכולים לבנות מהם דברים מופלאים.
אבני הבניה בסיפור הם משפטים קצרים יחסית, שמתארים נושאים מורכבים של סביבה חיים ואפילו אירועים דרמטיים.
וכמו במעקב אחר ילד שבונה מגדל מורכב מלוחיות עץ, כך, הקריאה בספר מהפנטת עם ההתקדמות בה. אכן זאת כוחה של האומנות.
אפשר לכתוב על רבדים רבים שעלו בקריאת הספר, אבל, לדעתי אגזול מכם את חווית הגילוי שבקריאת ספר זה.
וכמעט שכחתי, יתרון נוסף הוא מספר העמודים הקטן יחסית, כ 200.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על צבע החלב