ביקורת ספרותית על שונאים - סיפור אהבה מאת יצחק בשביס-זינגר
ספר מעולה

---

בבית הספר לתיאטרון "סמינר הקיבוצים" העלו תלמידי שנה ג' את ההפקה "שונאים סיפור אהבה".
מי שמכיר אותי יודע שסקרנותי גוברת כשאני צופה במשהו טוב. לעיתים קורה שאני מחליטה לקרוא את הספר אחרי שראיתי אותו מומחז על הבמה או מוקרן על המסך. והאמת? זה דווקא לא הורס לי את הספר ולא מקלקל אותו. זה גם לא מחבל לי בדמיון. אני מצליחה להתנתק וליצור הפרדה בין מה שראיתי על הבמה\מסך לבין מה שאני מדמיינת בספר לאחר מכן, ולכן הפעולה אצלי יכולה להיות הפוכה, קודם לצפות ואחר כך לקרוא. לא מחייב כמובן אבל לעיתים כך יוצא.

אז כך יצא. יצא שנחשפתי לסיפור מעניין וסוחף אודות אחד, הרמן שמו, שמצא עצמו בחזיתה של פרשיית נשים סוערת.
ואיך יצא שאדם אחד מנהל יחסי אהבה\זוגיות עם שלוש נשים? שאלה טובה.

העניין הרב של העלילה ביחד עם התקופה שלאחר מלחמת העולם השניה והמיקום המסקרן של ארה"ב שאבו אותי לספרו של זינגר.
אני מודה, זהו הספר הראשון של זינגר שאני קוראת. והכתיבה הרהוטה פשוט סחפה אותי. המילים שעל הדף הוליכו אותי אל ממלכה בלתי ידועה והשיטו אותי יחד איתן אל מקומות אפלים ומסקרנים. צללתי לתוך העלילה ובלי להרגיש בכלל קראתי כל כך מהר בשביל להספיק עוד עמוד ועוד עמוד....

תיאור הדמויות, האווירה והסיטואציה גרם לי להתחבר לכל נים בספר. חשתי שאני ממש שם, איתם, חווה כל רגע וכל כאב. מזדהה עם הטוב והרע, עם הבלבול וחוסר הוודאות.
הספר מציג רבדים עמוקים של טראומה וכאב שלאחר המלחמה. התמודדויות יום-יומיות,הן פיזיות והן נפשיות.
יחסים בין המשפחה, יחסי זוגיות, יחסים שבין אדם לעצמו.

שלוש נשים. לכל אחת סיפור משלה. כל אחת היא אישיות מעניינת. שלושתן מוצגות כחזקות ועצמאיות אך בסופו של יום מוצאות עצמן נקשרות אל אותו הגבר. האם זו אהבה? האם זו תלות? האם זו נוחות?

נהייתי אחת מהן, מהדמויות. יכולתי להריח את אותו הריח שהן מריחות ולנשום את אותו האוויר שהן נושמות.
יכולתי להרגיש את הפחד והעצב. ובעיקר יכולתי לצלול עמוק אל מחוזותיו של ספר פשוט נפלא.

» ביקורות נוספות של בר
» ביקורות נוספות על שונאים - סיפור אהבה