ביקורת ספרותית על הזמיר מאת כריסטין האנה
ספר מעולה

---

וואו, איזה ספר. ספר שקשה להניחו מהיד וקשה להוציאו מהראש - גם לאחר קריאתו.

הזמיר הוא ספר על 2 אחיות בצרפת, בתקופת מלחמת העולם השנייה. שתיהן מתחילות את המלחמה שונות זו מזו במהותן - האחת אישה מיושבת ונשואה, אמא לילדה שמחפשת רק שקט ושלווה. השנייה צעירה מאוד, מחפשת משמעות לחייה ולא חוששת להסתכן. אנו למדים מהספר על אזרחי צרפת בתקופת מלחמת העולם השנייה ומה שעבר עליהם.

לא משנה כמה אקרא על מלחמת העולם השנייה, על התקופה הארורה ההיא, תמיד אופתע כמה אנחנו לא יודעים כלום. הספר ממחיש את התקופה בצורה פומנלית עם תיאורים נוראיים ועם זאת- לעולם לא נוכל להבין את מה שעברו האנשים שהיו שם.

הסיפור מעניין, יפה, מפתיע, מושך וכתוב בצורה פשוטה וקלה לקריאה. אך הספר בעיקר קשה, הן משום שהסיפור עצמו והאירועים בו קשים מנשוא אך גם מהסערה שמתחוללת בנפש הקורא שעה שהוא קורא את הספר.

"כי האצבע שתלחץ על הכפתור הזה שיכול להפוך את העולם לתוהו ובוהו, היא לא אצבע אלוהים, אלא אצבע האדם" (ק.צטניק)
הקושי הגדול ביותר שלי היה לקרוא על נאצים שהיו אנושיים, אנשים בשר ודם. היו להם משפחות בבית, אישה וילדים וגם הם - רצו בסך הכל לחזור בשלום. אני קוראת המון ספרים על התקופה ותמיד הנאצים מתוארים או מדומיינים על ידי כמפלצות, כלא אנושיים. קשה היה לי לגלות שאני יכולה להזדהות עם אדם כזה ואף לרחם עליו. קשה היה גם להבין שלא תמיד משתפי פעולה עם הנאצים עשו זאת מרוע. לפעמים זה היה מצורך הישרדותי - להישאר בחיים או להביא מזון לילדייך.

ההשוואה הבלתי נמנעת שנעשתה בין האחיות הייתה בעיניי בתחילת הספר קצת לא הוגנת - בעוד שלאיזבל, האחות הקטנה- לא היה מה להפסיד והייתה מוכנה להילחם ולא לעמוד מנגד, לויאן, האחות הגדולה הייתה ילדה. בתור אמא - אני יודעת כעת שהייתי עושה הכל כדי להגן על בני. ההזדהות עם כל אחת מהן בלתי נמנעת, בצעירותי הייתי מזדהה עם איזבל ואילו כיום- עם ויאן.
הספר מעמיד את הקורא בדילמות עם עצמו - מה הייתי עושה? כיצד הייתי נוהג אני באותה סיטואציה? האם בכלל הייתי מצליח להמשיך להתקיים? וזו הגדולה בספרים מסוג זה. שהם מצליחים לגרום לקורא לייצר דיאלוג עם עצמו.

המשפט שמופיע בספר כל כך נכון- "באהבה אנחנו לומדים מי היינו רוצים להיות; במלחמה אנחנו מגלים מי אנחנו באמת”. אנחנו חווים את השינוי שמתחולל בדמויות מלפני המלחמה ולאחריה.

ספר חובה בעיניי.

» ביקורות נוספות של meitalb
» ביקורות נוספות על הזמיר