ביקורת ספרותית על סוף הדרך - האופרה הצפה - הספריה החדשה # מאת ג'ון בארת
ספר בסדר

---

גברים ש'עפים על עצמם' בעיקר אלה שבטוחים שהם מתת אלוה לנשים, מצליחים להוציא ממני ארסיות שאפילו לא ידעתי שקיימת בי. בשני הספרים שכאן (המחוברים, לצערי, לאחד) הגיבור המרכזי הוא גבר שכזה. גבר שהופך לצלע שלישית של זוג נשוי. זוג שחייו ביחד טובים, אבל אם מופיע שלישי שכזה - מי אנחנו שנעמוד בפיתוי. העניין הוא שברעיון הזה מסתיים הדימיון בין הספרים, כך שלא ברור לי למה בחרה ההוצאה לאור לצרף שני ספרים אלה יחד.
'סוף הדרך' מספר על גבר שלא ממש יודע מה הוא רוצה לעשות בחיים. בעצת יועץ הוא מחליט להיות מורה. הזמנה לביתו של מורה אחר, מורה שבטוח שההיגיון חייב לשלוט בכל, מכניסה את השלושה למערבולת רגשית. וכשהבעל מגלה את הרומן הוא מכריח את אשתו והחבר למצוא נימוק הגיוני למעשיהם. נימוק שלא קיים כי הרי מדובר ברגש.
ה'אופרה הצפה' מספר על עורך דין שמחליט שאין סיבה ממשית לחיות את החיים, ולכן כדאי להתאבד. ביום שבו הוא מחליט להתאבד הוא נזכר בקטעים שונים בחייו. בעיקר בסכסוכים שבין עורכי דין בגלל לקוחות שיש להם עודף כסף, וגם בהתנהלות הרומנטית עם אשת חברו אחרי שהחבר הסכים, ואפילו דחף את אשתו לנהל את הרומן הזה.
בקיצור, שני ספרים שונים לגמרי. ועכשיו נותר לי רק לתהות אם גם המוצאים לאור שייכים לאותו זן של הרגשה שציינתי לעיל, מה גם שבחירת התמונה על הכריכה מרמזת על כך שהם לא ממש קראו את הספרים.

» ביקורות נוספות של בת-יה
» ביקורות נוספות על סוף הדרך - האופרה הצפה - הספריה החדשה #