ביקורת ספרותית על בית בקהיר א' - הוצאה מחודשת - סדרת מפרשים - הטרילוגיה הקהירית (מהדורת 2018) # 1 מאת נגיב מחפוז

---

כששאלה אותי אחת מתלמידותיי איך אני מגדיר יצירת מופת עניתי, לאחר מחשבה קלה, שיצירת מופת זוהי יצירה שכל פעם שתיגש אליה היא תיראה לך אחרת. כשקראתי בפעם השנייה את 'הרפתקאות אליס בארץ הפלאות' קראתי שני ספרים אחרים. כשצפיתי שוב בסרט 'סטאלקר' של אנדרי טארקובסקי, לא ראיתי את מה שראיתי בפעם הראשונה. יצירות מופת הן כמו ציור של פיקאסו: דיוקנאות מלאות בפאות שכל פעם פאה אחרת מציגה בפניך את עצמה.

ואז קראתי את 'בית בקהיר'. ואני יכול לשים את חיי ולהיות בטוח שגם בפעם השנייה שאקרא בו, אקרא את אותו הספר בדיוק. וזוהי יצירת מופת אין ספק בכלל.

זהו חלק ראשון בטרילוגיה, סיפור משפחתו של האדון אחמד עבד אל ג'ואד אב דורש כבוד, נוקשה וקפדן מאוד גם יחסית למסורת הפטריארכלית בחברות פונדמנטליסטיות. אשתו אמינה היא סמל התמימות והעדינות המשפחתית ובדיכוטומיה הסותרת הזאת חיים ילדיהם, הבנים: כמאל הצעיר, פהמי הסטודנט בעל הרעיונות המהפכניים המאוהב בשכנתו מרים, חסין הבן הבכור הדומה באופיו לאביו שפוט של יצריו, הבנות: עאישה היפהפה וקלת דעת וחדיג'ה הכעורה והחריפה. כולם חיים בהתאם לסדר יום המחמיר שמכתיבה החברה הפרימיטיבית הסובבת אותם, ואף יותר מממנה האב. הבן כאמל בן העשר, הוא הציר אותו סובב הסיפור. בגלל גילו הצעיר הוא יכול להימצא בכל פינה בבית להקשיב לכולם ולחוות את דעותיהם ומעשיהם של אחיו ואחיותיו ולומר את אשר לבו בלי מסננים.

תיאוריו של מחפוז עשירים בפרטים, דמויותיו עגולות, הוא שופט אותן לא מעט אבל בעיקר מתאר באמינות את חייהן ומעשיהן. התרגום לעברית של סמי מיכאל משמר בצורה יוצאת דופן את הפיוטיות של השפה הערבית ונותן דרכו הצצה לחיים בחברה אנטי-מערבית הנאבקת בין כוחות כיבוש זרים, פרימיטיביות וניצנים של מודרניזציה וליברליות.

עכשיו רק נותר להגדיר מחדש מהי יצירת מופת.

» ביקורות נוספות של אודי
» ביקורות נוספות על בית בקהיר א' - הוצאה מחודשת - סדרת מפרשים - הטרילוגיה הקהירית (מהדורת 2018) # 1