ביקורת ספרותית על בית בקהיר - הוצאה מחודשת מאת נגיב מחפוז
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 11 במרץ, 2018
ע"י Ayeletjon


פעם בכמה זמן אני נתקלת בספרים שגורמים לי להבין עד כמה שפר גורלי שנולדתי בעת שנולדתי ובמדינה בה נולדתי, ישראל.
מצרים של הסופר "נגיב מחפוז" היא מדינה פטריארכלית במובהק בה הגבר שליט יחיד בביתו.
זה אומנם לא עולם חדש וזר לגמרי הנגלה לעיני אך תיאוריו של הסופר מגלים משפחה בעלת עולם ערכים מעוות.
במיוחד בולטים בתחום הזה אדון המשפחה, העריץ על פיו יישק דבר "אחמד עבד אל-ג'וואד"
טיפוס זה מעורר אנטגוניזם, זעם ובחילה לאורך כל הספר.
הצביעות והעריצות הן נר לרגליו.
אשתו אמינה היא הכנועה בנשים.
עשרים וחמש שנה שלא יצאה מביתה אף לא למסגד "משאת נפשה" מאחר והאדון חרד לכבודו, שמא תשזפנה בה עיני זרים.
הוא אדוק בביתו אך אינו בוחל ביין ובאהבהבים.

בפעם היחידה כמעט שניסתה להתנגד לו בתחילת נישואיהם היא למדה מהר מאוד כי " מהמעשה הזה, ומאחרים שבאו בעקבותיו בימים שלאחר מכן, למדה שאפשר לשאת כל דבר, אפילו חיים עם שדים ובלבד שלא לעורר את חמתו של בעלה" עמ' 17.

הספר הראשון הוא סאגה משפחתית ולקראת סופה עולה גם הסיפור הפוליטי של מצרים, המאבק נגד שלטון האנגלים.

לאט לאט נפרש לפנינו עולמה של משפחה המדוכא בידי העריץ, הוא אדון הבית.
בניו, בנותיו ואשתו יראים מפניו אך גם מכבדים ואוהבים אותו. ( לא ברור לי מדוע}
כמו בבצל, שכבה אחר שכבה נחשפים דמויותיהם של כל באי המשפחה על הדרמות הקטנות והמעניינות.
על עולמם הצר של הנשים ועל מעללי הסביאה והזלילה של הגברים.

שני גברים יוצאי דופן קיימים במשפחה, לפחות בכרך זה.
פהמיהבן האמצעי הכרוך אחר שכנתו מרים והחדור לאומיות וכאמל הבן הקטן והשובב הכרוך אחר אחיותיו ואימו.
הספר שזור הומור עוקצני ותיאורים מפורטים של גוף האישה.
מסתבר שאידאל היופי בזמן התרחשות הסיפור הוא אידאל יופי שונה ממה שאנו רגילים.
הגברים חושקים בנשים שמנות והן סמל ליופי ולבריאות.
כך מתוארת המשרתת של הבית " אום חנפי היתה אישה שמנה וחסרת צורה, בשרה תפח והלך ומשמניה היו נעדרי יופי. אבל היא היתה שבעת רצון בכך, מפני שראתה בשומן את היופי בהתגלמותו. על כן נחשבו בעיניה כל חובות הבית דברים של מה בכך לעומת החובה העליונה-השמנת בני המשפחה, ובפרט בנות המשפחה." עמ' 29.
חלק מתיאורי גוף האישה " איזה עכוז אדיר שנמהלו בו יהירות ורכות! עלוב נפש כמוני חש בעדינותו ובמוצקותו על פי מראה העין בלבד. ואיזה שקע מופלא מבתר אותו, והוא ניכר מבעד לעבאיה!"
הראייה על האישה " אישה. אכן, אין היא אלא אישה. כל אישה היא קללה מזוהמת. אין האישה יודעת צניעות אלא כשנחסמות בפניה דרכי הפריצות" עמ' 104.
עוד על ההסתכלות על האשה " הנשים הן בעלי חיים מאולפים ויש לגשת אליהן כאל בעלי חיים מאולפים" עמ' 396
אני לא חושבת שזוהי בהכרח הסתכלותו של הסופר על הנשים אלא תמונת מראה על היחס של גברים רבים לאישה.
עוד על השומן המדובר: " ומפלי שומנה ושפעת בשרה הבטיחו הגנה לגבר מפני צינת החורף הממשמש ובא." עמ' 113.
על יחסי הרגשות המודחקים בבית נכתב: " הלוא ההתאפקות , ןבפרט בענייני רגש, נהפכה במשפחה הזו להרגל מושרש ולחובה שבנימוס, שנטעה בלבם עריצותו של האב." עמ' 282.
אך ישנם גם הלצות בין בני הבית במיוחד כשהאבא נעדר, אז כולם נושמים לרווחה וחרצובות לשנותיהם נפתחות
על ההומור בספר : " להשתחרר קצת מן השתן חשוב בעיני עכשיו משחרור מצרים כולה מן האנגלים" עמ' 525.
" ונוכח חוטמו הגדול שנראה לה, כשנשא פניו אליה, כאקדח המכוון נגדה" עמ' 369.
יכולתי להכביר בעוד ציטוטים מעניינים אבל אתן לכם לשפוט את הספר.

עם כל הכעס שלי על חלק מהדמויות מהסיפור עולה עולם רגשי מורכב של שאיפות מודחקות.
של ההתנגשות בין המסורת המכבידה לבין חשקי הלב.
של צפונות הנפש והירורים על העולם, החיים והמוות.
הספר מורכב ופורש תמונה מעניינת אך יש בו גם כבדות ולכן אקח הפסקה עד שאעבור לקריאת החלק השני בטרילוגיה.

לסיכום- מעניין ומומלץ אך מצריך אורך רוח !
16 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
דידי (לפני 7 חודשים)
כן יש ספרים כאלה גם אלף שמשות זוהרות גרם לי להרגיש, איזה מזל שנולדתי כאן ולא שם. קצת מגמד את כל הצרות שיש פה.
Ayeletjon (לפני 7 חודשים)
תודה רבה . כן בוודאי שאפשר למצוא תופעות כאלה גם בארץ וגם בארצות אחרות . אבל נדמה ששם זה יותר נפוץ.
בת-יה (לפני 7 חודשים)
ביקורת טובה. ולא חסרים גברים חולרע בכל מקום. גם פה בארץ.
Pulp_Fiction (לפני 7 חודשים)
מעניין. סיקרת יפה. תופעות כאלה פוגשים היום גם באירופה, לא רק בארצות כמו מצרים. מזל שהוא נתן לה לנוע בתוך הבית.
אנקה (לפני 7 חודשים)
נגיב מחפוז בספרו הנ"ל כתב יצירת מופת. ובצדק קיבל עליה את פרס נובל.
לטעמי ספר שני פחות משובח מהשני והשלישי מיוחד כולו לכאמל ולאפילוג על הדמויות האחרות.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ