ספר לא משהו
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 21 במרץ, 2018
ע"י Phi
ע"י Phi
יש סיבה אחת גדולה שבגללה אני לא יכולה להגיד שהספר הזה הוא ספר טוב. זאת סיבה הפשוטה. הסיבה היא: אני פשוט לא זוכרת אותו. וזה לא שקראתי את הספר הזה לפני הרבה זמן, זה היה באזור השנה – אפילו לפני פחות מחצי שנה, אם אני לא טועה. ככה או ככה, זה היה ספר שקראתי בזמן האחרון ופשוט שכחתי ממנו. למרות שג'ון גרישם נחשב לסופר.. טוב? אני לא יודעת. שמעתי עליו כמה פעמים בטלוויזיה, אז אני מניחה שיש לו ניסיון בתחום הספרות. אבל מה אפשר לעשות? אני כן זוכרת כמה קטעים, מה משמעותי יותר ומה פחות, אבל הם באמת מעטים. אבל אני לא זוכרת את הנושא העיקרי – העלילה. מתי זה קרה? למה זה קרה? מי אשם במה? מי האשים את מי במה? איך זה נחשף? את כל אלה אני לא זוכרת.
הסיפור, מהמעט הכללי שאני יכולה לספר עליו, מדברת על משהו כזה. לייסי סטולץ* היא אישה לבנה ורווקה, עובדת בתור עורכת-דין, חיה באזור שקט בארה"ב וחיה חיים בנאליים. היא עובדת יחד עם עורך-דין בשם הוגו, אדם שחור ונשוי עם חמישה ילדים. אדם אנונימי שמזדהה בשם בדוי וחי עם אישה על אנייה מחליט להיעזר בלייסי ומדווח על מקרה שחיתות. המקרה הזה מסתבר להיות דווקא פרשת שחיתות ענפה ומסועפת שכוללת אינדיאנים, כנופיות, שופטת משוחדת ועשירה, בתים בשם "רוץ ארנב" וכנראה שעוד דברים. אה, ללייסי יש אח פזיז ועקשן עם רישיון טיס, ובאמצע מתרחשת תאונת דרכים שמשפיעה על העלילה. זהו בערך. עלילה? לא זוכרת. רק כל מני מקרים בודדים די מנותקים זה מזה, שהם חלקם גם ספוילרים.
*פאן פקט: הייתי צריכה להסתכל על הכריכה האחורית של הספר כדי להיזכר בשם שלה. מבינים?
בקיצור, הבעיה מובנת. עלילת דרמה, פשע ושחיתות משפטית זה משהו שעובד יפה בעיקר בסדרות טלוויזיה. או שאולי זה פשוט ספר שלא מצליח לעמוד בפני עצמו, אין לי מושג. העלילה מפותלת ומלאה בדמויות זוטרות ולא חשובות, שבסופו של דבר מתגלה להן איזשהו תפקיד אבל בכל זאת מי בכלל זוכר את השם שלהן. נו באמת, ועוד קניתי את הספר הזה! חבל על הכסף שהלך, למרות שרוב הסיכויים שהוא נקנה בתור הספר הזה שלוקחים כשיש מבצע וחבל לוותר. בקיצור – בפעם הבאה שיש לכם מבצע בסטימצקי, אולי עדיף שתקנו משהו אחר.
4 קוראים אהבו את הביקורת
4 הקוראים שאהבו את הביקורת
