את הסקירה הזו אנסה הפעם להעביר דרך תווי הפנים של גיבורי הרומן הזה, כדי שאפשר יהיה לצרף אותם לשלל הסופרלטיבים שנכתבו כאן באתר אודות בית קרנובסקי. כך עושה גם ישראל יהושע זינגר (אחיו הבכור של המפורסם יותר)כבר בתחילת הרומן שלו. ואתחיל באף.
האף כאיבר בולט בפנים רימז עוד מקדמת דנא על מבנה אישיות, ולא כל שכן אפיין את דמותו של היהודי אם בצדק ואם לאו. ובהיותו תווך בין הגוף לעולם החיצון יש בבחירה הזו של זינגר גם פן סימבולי הרבה מעבר לתיאור גרידא. למעשה הדגשת תווי הפנים בכלל והאף בפרט מהלך עקב בצד הגודל לאורך כל הרומן שלו כדי ליצור קורלציה בין הדמויות להשתלשלות חייהם .
וכך הוא כותב :
"כל העקשנות והקנטרנות של בית קרנובסקי היו שרויות על חוטמו החזק של דיויד ,החוטם הגדול ממידת פניו הצעירות, השחומות והגרומות. מצח גבוה, עיניים שחורות ועמוקות הקבועות בתוך פנים כחושות המשדרות נחישות ודעתנות ומענה חד המאפיין את העומדים על שלהם" כך תיאורו של הסב- בעל עסקיי עצים מצליח- הדמות הראשונה שאליה נחשף הקורא, וזינגר ממשיך ומספר לנו בכתיבה מרתקת על השתלשלות חייהם של הדורות הבאים, על חיי בנו גיאורג, שנולד גם הוא "מבושל כבר כ"איש", ושהיה גם הוא "בעל עיניים שחורות בוערות ועטורות גבות עבותות ומודגשות מדי לפנים של ילד, חוטם מקדים המציץ בעקשנות ובעזות שאינה באה כלל לידי התאמה עם פניו של ינוקא ובעל שער שצבעו כחול מרוב השחור... אבל לא כך הוא מתאר את יגור- הנכד, ששפת גופו ותווי פניו חרגו מאותם המאפיינים של המשפחה .. יגור בנו של גיאורג הוא בעל עיניים כחולות ופנים לבנות בשל היותו נער מעורב. צאצא שחציו יהודי וחציו גוי.
תחילתו של הרומן בברלין, בתקופה שעודדה יהודים לטשטש את זהותם ולהיטמע בחברה המקומית והמשכו באמריקה, אליה היגרו מתוך כורח הרדיפות בצילה של מלחמת העולם השנייה.
גורלו של היהודי הנודד בא לידי ביטוי, לא רק כנרדף אלא כמי שהצליח למרות הנרדפות ולמרות הטרגדיות שפקדו אותו .
שלשה גיבורים בני משפחה אחת, מלווים אותנו לאורך הרומן כפי שכבר ציינתי, והשאר הם בבחינת כוכבי לוויין .
דיויד - הסב ;
גיאורג בנו- רופא גינקולוג ומנתח שבצל התקופה של טרום מלחמת העולם השנייה, מפסיד את מעמדו ואת כל רכושו בגרמניה ;
ויגור -הנכד, החי בקונפליקט תמידי כנער מעורב שחציו הגרמני מצד אמו מתעב את חציו היהודי מצד אביו .... "שערו השחור, גבותיו החדות, ואפו המזדקר בשחצנות ", מזכירות לו את אביו, בעכירותם ובאכזריותם, כך הוא מפרש את המראה שלו ותופס את אביו מולידו ובני מינו כאשמים לכל צרותיו. רעננותה ובהירותה ותמימות מראיה של אימו, אפה הסולד וסנטרה הקטן שובים את ליבו, כי כך צריך להיראות גרמני בעיניו, וכך גם הוא היה רוצה אלמלא קיומו של אביו ...
דמותו הטראגית של יגור מעוררת רגשות אמביוולנטיים, ובשל היותה כזו היא נשארת הרבה אחרי סיומם של 376 העמודים .
מומלץ.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
