הביקורת נכתבה ביום שישי, 16 בפברואר, 2018
ע"י dina
ע"י dina
לנאוה מקמל-עתיר יש תבנית כתיבה קבועה. סיפור עכשווי, שממנו נולד סיפור מהעבר, ואלו שזורים זה בזה. הקורא מקבל סיפור עלילתי, ועל הדרך מרוויח עוד סיפור, המשובץ בפיסות היסטוריה.
הסיפור מביא לנו את דמותן של ארבע נשים, שלא מכירות אחת את השניה. בהמשך הסיפור יהיו נקודות מפגש בין כולן, ומה שמאחד אותן זו רחל המשוררת.
מה אהבתי בספר? אהבתי את מגוון הנושאים העכשוויים שהסופרת נגעה בהם. כמו הגירה, שוהים בלתי חוקיים, סחר בנשים, זיקנה ובדידות. כל הנושאים האלו מטופלים בצורה טובה . אהבתי גם את הדמויות האנושיות שיצרה הסופרת.
מה שפחות אהבתי, זה את הקשר הרופף שבין הדמויות מהסיפור העכשווי לסיפור על רחל. הקשר מאולץ, והדמות שהכי מחברת בין הסיפורים קיבלה נפח מצומצם.
עוד דבר שלא אהבתי זה את שלל צירופי המקרים לכל אורך הסיפור. צירופי מקרים זה נחמד, ויכול לפתור לסופר הרבה תסבוכות. אבל המינון! מגיע שלב שהסיפור מתחיל להרגיש מופרך. חבל...!
לסיכום: נחמד, ותו לא.
8 קוראים אהבו את הביקורת
8 הקוראים שאהבו את הביקורת
