לי - נשאר חלוקות בדעותינו.
לטעמי, מלבד נקודת המוצא לסיפור, איננו לומדים דבר על רחל באמצעות הדמויות הבדיוניות. הדמויות הללו אינן תורמות להבנת רוח תקופתה של רחל והיחס למחלת השחפת, או לחילופין להצגת הבדלים ממשיים בין תקופתה של רחל לימינו. הסוף הטוב שנקרה בחלקן של אחדות מהדמויות הבדויות העכשוויות אינו מעיד דבר לא על העבר ולא על ההווה, הוא מקרה פרטי, שיכול היה להסתיים (ורבים כמותו מסתיימים) אחרת.

בנוסף, בדגניה היו מספר נפטרים משחפת, כולל ילדים, ורחל לא היתה היחידה שהורחקה ממנה. גם אחדים מבני משפחתה של רחל נפטרו ממחלה זו. כל אלו לא מוזכרים בספר ולא מודגשת בו אימת ההידבקות מן המחלה שאחזה בכל היישוב.

יפעתי - הנוסטלגיה, צריך להבין כמה קשה היה לחלוצים, ההתמודדות עם המחלות, הרעב, העבודה הקשה והחום. בכל מקרה ממליץ לצאת לטיול לחוות העלמות בכנרת, ומשם לרדת לבית הקברות של כנרת, שם הקבר של רחל, אפשר בהחלט לעמוד לידו ולקרוא את אחד משירי רחל.

לדעתי ספר נהדר. יופי של רעיון להכיר את רחל המשוררת באמצעות דמויות בדיוניות

ספר בינוני מאד. אמנם החלק על רחל אכן מעניין וטוב, אך שכחת להזכיר כי לספר שכבה נוספת של מעשיות על דמויות עכשיוויות. החלק הזה הוא ברובו קשקוש אחד גדול.