תאמר לי מה טעמך במוזיקה אומר לך מה טעמך בספרים.
ומה טעמי במוזיקה? ובכן אני עומדת בסקאלה הדי מיינסטרימית שבין, נאמר, לאונרד כהן משם ומתי כספי מפה ועד ביונסה משם ומירי מסיקה מפה ובין לבין גם רוק קליל נעים לאוזני. אוקי, גם שירי נשמה עושים לי טוב על הלב.
אז מי יאהב את הספר? מי שחובב שירי קיטש א-לה הדואט של ריטה ובתה משי .
משום מה קוראים לז'אנר הזה רומן רומנטי או ספרות נשית, יותר מתאים לו אופרת סבון. אין פה שום מסר שצריך לקחת הלאה, אפילו הניסיון לתת נופח אינטלקטואלי עם סיפוריה של רחל על רקע שנות ה-20 בישראל-אירופה צריך לקחת בערבון מאוד מוגבל. אין פה דמויות מורכבות, אין פה דילמה מוסרית אמיתית, פשוט אין.
אז מה כן יש ב"שבועת רחל" אתם שואלים? סתם הנאה מתוקה של סיפור חמוד, מופרך ודמיוני. מה שנקרא – כיף!
קצת על הסיפור...
סיפור המסגרת הוא של הדס, נכדתה של רחל. היא מתמחה אצל שופטת קשוחה ומחפשת אהבה, היא מכירה את יריב היציב ואז מכירה את אחיו שחר המשוחרר – להלן הדילמה: יציבות או ריגוש.
כל יום כמעט הולכת הדס לבקר את סבתה הזקנה רחל (אשרי המתמחה בפרקליטות בעלת הזמן לבקר את סבתה כל יום). רחל, הדמות המרכזית בסיפור, היא גיבורה מסוג "הקדושה המעונה", לא מתחברת לדמות הזו אבל היא לא הפריעה לי כי זה סתם ספר כיף. רחל מספרת להדס המון סיפורים על אהבתה הישנה ועל דמויות מהעבר. כל דמות ולו הכי זוטרה שהסבתא מזכירה משתלבת בדרך כזו או אחרת עם חייה של הדס. הסיפורים עצמם הם מופרכים לחלוטין (באמת, הסיפורים אמינים כמעט כמו "רמת אביב ג'") אך כיף לקרוא בהם כמו שכיף לאכול שוקולד חלב, אני יודעת שאין שם שום ערך תזונתי ובכל זאת לא בא לי להפסיק.
למיכל שלו יש מתכון מיוחד להכנת ספרים רבי מכר בסגנון אופרות הסבון, וזה לא בושה גם סתם להנות מספר לפעמים.
תהנו.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
