ביקורת ספרותית על שבועת רחל מאת מיכל שלו
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 11 בינואר, 2018
ע"י וונדי פן


תאמר לי מה טעמך במוזיקה אומר לך מה טעמך בספרים.

ומה טעמי במוזיקה? ובכן אני עומדת בסקאלה הדי מיינסטרימית שבין, נאמר, לאונרד כהן משם ומתי כספי מפה ועד ביונסה משם ומירי מסיקה מפה ובין לבין גם רוק קליל נעים לאוזני. אוקי, גם שירי נשמה עושים לי טוב על הלב.
אז מי יאהב את הספר? מי שחובב שירי קיטש א-לה הדואט של ריטה ובתה משי .

משום מה קוראים לז'אנר הזה רומן רומנטי או ספרות נשית, יותר מתאים לו אופרת סבון. אין פה שום מסר שצריך לקחת הלאה, אפילו הניסיון לתת נופח אינטלקטואלי עם סיפוריה של רחל על רקע שנות ה-20 בישראל-אירופה צריך לקחת בערבון מאוד מוגבל. אין פה דמויות מורכבות, אין פה דילמה מוסרית אמיתית, פשוט אין.
אז מה כן יש ב"שבועת רחל" אתם שואלים? סתם הנאה מתוקה של סיפור חמוד, מופרך ודמיוני. מה שנקרא – כיף!

קצת על הסיפור...
סיפור המסגרת הוא של הדס, נכדתה של רחל. היא מתמחה אצל שופטת קשוחה ומחפשת אהבה, היא מכירה את יריב היציב ואז מכירה את אחיו שחר המשוחרר – להלן הדילמה: יציבות או ריגוש.
כל יום כמעט הולכת הדס לבקר את סבתה הזקנה רחל (אשרי המתמחה בפרקליטות בעלת הזמן לבקר את סבתה כל יום). רחל, הדמות המרכזית בסיפור, היא גיבורה מסוג "הקדושה המעונה", לא מתחברת לדמות הזו אבל היא לא הפריעה לי כי זה סתם ספר כיף. רחל מספרת להדס המון סיפורים על אהבתה הישנה ועל דמויות מהעבר. כל דמות ולו הכי זוטרה שהסבתא מזכירה משתלבת בדרך כזו או אחרת עם חייה של הדס. הסיפורים עצמם הם מופרכים לחלוטין (באמת, הסיפורים אמינים כמעט כמו "רמת אביב ג'") אך כיף לקרוא בהם כמו שכיף לאכול שוקולד חלב, אני יודעת שאין שם שום ערך תזונתי ובכל זאת לא בא לי להפסיק.

למיכל שלו יש מתכון מיוחד להכנת ספרים רבי מכר בסגנון אופרות הסבון, וזה לא בושה גם סתם להנות מספר לפעמים.
תהנו.
10 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
וונדי פן (לפני 19 שעות)
אילו הייתי קוסמת אולי לא הייתי צריכה להציץ ;)
אפרתי (לפני 20 שעות)
לגבי ספרי מתח בטח היצצת כמו קוסמת לראות איזה ספרים אני אוהבת, לא? לגבי מוזיקה קלאסית, אז הכי הכי הכי זו מוזיקה ווקאלית בליווי תזמורתי, מוזיקה עתיקה, מוזיקת בארוק, והיא בדרך כלל פחות מפוצצת ויותר מעודנת.
שירים עבריים ישנים, ובמיוחד שירי משוררים הם הקלאסיקה של השירה העברית.
וונדי פן (לפני 20 שעות)
הוו אפרתי איזה שילוב מעניין, מוזיקה קלאסית ושירים עבריים ישנים. מוזיקה קלאסית, כזו עם תזמורת מפוארת ומנצח וכלים בכל מיני גדלים ועוצמות , ומנגד שירים עבריים ישנים בדרך כלל תמימים, שמשאירים טעם טוב ומלאי תקווה. אז אם נקח את הדרמה והעוצמות של הקלאסית ונמזער בתמימות תקוויה ובדיחה, מה נקבל? ספר מתח! ולא סתם מתח אבל, מתח עם עלילה וכתיבה משובחה, דמויות עם עומק ותיאורים מרהיבים. מתחיל קטן, מתעצם, מקבל תפנית, הקצוות מתחברים ומסתיימים בדרך כלל עם טעם טוב בפה.

ובנוגע לספר - חבל לי שבזבזת מזמנך על ספר שכזה... היית אומרת לי מראש למה את אוהבת להאזין והייתי מזהירה אותך מפניו :)
אפרתי (לפני 20 שעות)
אני לא נהניתי. ספר בינוני להפליא בכתיבה קלישאית של תלמיד כיתה חית. אני מכורה למוסיקה קלאסית ולשירים עבריים ישנים במיוחד שירי משוררים, אז איזה ספרים אני אוהבת?
וונדי פן (אתמול)
רץ, ספרות עברית-ארצישראלית במיטבה, גם קלאסית כמו חוה וגם עדכנית וביקורתית כמו שלומי
סקאוט (לפני 3 ימים)
רץ- חווה אלברשטיין? יש לך אחלה טעם במוסיקה!
רץ (לפני 3 ימים)
תגדי אם אני אוהב את שלומי שבן וחוה אלברשטיין, אזה ספרים אני קורא ?
וונדי פן (לפני 5 ימים)
תודה יעל. כן זו כוס תה ממש מתוקה ובספל ורוד, כזה ששותים ממנו עם הזרת מונפת למעלה. עקבתי אחרי הביקורות שלך, אנחנו חולקות כמה כוסות תה, זו לא אחת מהן.
yaelhar (לפני 5 ימים)
יופי של ביקורת על ספר שלא קראתי ומן הסתם לא אקרא.
וונדי פן (לפני 5 ימים)
תודה שונרא :)
שונרא החתול (לפני 5 ימים)
אכן למתמחים בפרקליטות יש שפע של זמן עודף כי הם סוגרים הרבה עיסקאות טיעון.
ביקורת נשכנית מקסימה.





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ