הספר דווקא התחיל מבטיח, הרעיון הכללי מאחוריו חביב ושובב, הוא מדבר להרבה נשים במערכת יחסים ארוכה תוך כדי עבודה משעממת עד מעניינת שנאבקת בעבר הצעיר והיותר פרוע שלה.
ב.ב. היא הדמות הזאת ש"תקועה" בחיים משעממים שעיקר הבעיה שלה איתם היא עובדת חיי המין ההו כה משמימים שלה ושל בעלה, שבכלל לא דומה לאקסים שלה. אז היא מתחילה לכתוב יומן כשהספר אותו אתם קוראים הוא בחלקו קטעים של היומן הסודי שלה, בחלקו פרקים של היומן הגלוי (לבעלה) אך ה"סודי" שלה ובחלקו קטעי התכתבויות עם חברתה הטובה.
היו לי כמה בעיות עיקריות עם הספר. ראשית, אני לא אוהבת ספרים שמנסים להמציא את השפה מחדש ובמקום לתת לי להינות מהקריאה בהם, הם הופכים לספר לימוד. מילון המונחים היותר מדי ארוך ומסובך בתחילת הספר מיותר בעיניי, וכמו שבמהלך הספר הסופרת מצאה מקום להערות שוליים עם הסברים על כל מיני דברים (בנאלים יותר או פחות), היא יכלה גם להשאיר את מילותיה המומצאות לתוכן הספר, או לחילופין לא לעייף את הקוראים ביותר מדי חידושי שפה (לא הכרחיים בעיניי שגם לא מצאו ביטוי ברובם בספר עצמו). זה לא ספר פנזטייה שממציא עולם מאפס, בסך הכל יומן אישי ושובב של אישה בגיל העמידה.
שנית, תיאורי הסקס היו בחלקם סבירים ומשעשעים ובחלקם מוגזמים וריפרפתי עליהם במהירות, לא כי הרגשתי לא בנוח, אלא כי זו אירוטיקה בשנקל שלא באמת היה לה הכרח. כשהתחלתי לקרוא בספר הבנתי מה הז'אנר שלו, ועדיין יש דרך גם לתאר חיי מין פרועים או משעממים בצורה מעניינת וסוחפת ולא טרחנית ומוגזמת.
הספר בסופו של דבר חביב ותו לא. הוא לא סחף אותי ברמה שלא הייתי מסוגלת להניח אותו והחלוקה לפרקים עזרה לחטוף פרק פה ושם במהלך היום והנסיעות בתחבורה הציבורית. מומלץ לחובבי הז'אנר להגיע אליו בלי הרבה ציפיות ולמי שלא חובב את הז'אנר לא בטוחה שהייתי מבזבזת את זמני דווקא עליו.


















