ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 17 בספטמבר, 2017
ע"י מרדכי
ע"י מרדכי
ה"נסיך המאושר" גר בארמון, מוקף חומה ומשרתים, ואכן בחייו היה משוכנע כי הוא מאושר, כך לפחות אמרו לו כולם. רק לאחר שהוצב כפסל בכיכר העיר, והתעמת עם מכאובי החיים, הבין כי החיים בארמון לא העניקו לו אושר אלא הנאה, והדרך אל האושר רצופה מעשים טובים.
מעשיית ה"נסיך המאושר", היא אחת מתוך סדרה של מעשיות צבעוניות אותן כתב, בכישרון ובשנינות רבה, אוסקר ויילד. התפאורה המלווה את המעשיות צבעונית וססגונית, בדומה לאגדות ילדים, אך מאחורי סיפורי המסגרת מסתתרות סטירות חברתיות נוקבות, על הזיוף של החברה האנושית, ועל אופיו של האדם.
התודעה החברתית הרגישה והאמיצה של ויילד מעוררת הערצה, לא פחות מכישרון הכתיבה שלו. דבר אינו חומק מלשונו המושחזת ונראה כי לאוסקר ויילד אין פרות קדושות. הביקורת מוטחת בעוצמה רבה ומפלחת את כל שכבות ההגנה, שאנו כבני אדם מתעטפים בהן. מהו אושר? מהי חברות? מהי אהבה? מיהו מלך? אלו רק חלק מן הסוגיות שעולות במעשיות.
הסיפורים המקסימים יחד עם האיורים הנפלאים, הביאו זה מספר ימים את בני המשפחה להתכנס בערב, ולהקשיב למעשיות. כך מצאנו את עצמנו המבוגרים, יחד עם הילדים נמשכים לעולם האגדות, ומאזינים קשב רב, לסיפוריו של אוסקר ויילד. הסיפורים מעלים חיוכים צחוק ופליאה אצל הילדים, אולם מצאנו אנו המבוגרים את עצמנו לא פעם, מתרגשים ואפילו ללא בושה מזילים דמעה או שתיים.
אחת מהמעשיות המרגשות ביותר, עד כאב היא "החבר המסור", בה מתאר ויילד חברות בין הטוחן העשיר לבין הגנן העני. משפט שאומר הטוחן לאשתו, יכול אולי לשקף חלק מסגנון הביקורת המשעשע אבל הבוטה שמביא ויילד.
"אנשים רבים מיטיבים לעשות, אבל רק מעטים מיטיבים להתבטא. וזאת ההוכחה שהדיבור קשה יותר מהעשייה, והוא גם הנעלה בשניהם". (עמ' 101)
הנגיעה של ויילד בנפש האדם, גורמת לסיפורים להיות בני אלמוות. אופיו של האדם לא השתנה, ותיאורים שנכתבו במאה ה-19, נראים היום רלוונטיים מתמיד. זה אחד מסודותיו של אדם גדול, וסופר גדול.
לסיכום ספר נפלא, ומומלץ מכל הלב.
3 קוראים אהבו את הביקורת
3 הקוראים שאהבו את הביקורת
