הביקורת נכתבה ביום שבת, 19 ביולי, 2008
ע"י נטעלי
ע"י נטעלי
גם אני זוכרת את הספר מימי ילדותי המוקדמים (כתה ג' בערך). אכן, נראה תמים למראה, ילדותי משהו ואף קסום. אבל בסיפורים ישנה רגישות כה רבה ועצבות עד שנחרתו בלבי וזכורים לי עד היום. בעיקר זכורים לי הסיפור הפותח הנושא את שם הספר, סיפורה של האינפנטה הספרדית, בת הים הקטנה (שלמרות שהוא סיפור של אנדרסן זכה ככל הנראה לעיבוד נוגה ההולם את ויילד), ועוד סיפור על זיקוקי דינור אם איני טועה. ודאי אחזור לסיפורים מתי שהוא, אם כי אני מודה שבצד הקסם שיש בהם, קיימת בי גם קצת רתיעה בגלל שאני זוכרת עד כמה הסיפורים האלה נוגים.
3 קוראים אהבו את הביקורת
3 הקוראים שאהבו את הביקורת