הרבה סופרלטיבים נקשרו ברומן הזה של איצקוביץ'.
הנה מקצתם: "אפוס מונומנטלי שלא נגמר, שסוחף אותנו ובעיקר לא מתחנף לקורא או לקהל שלו".
"שילוב משעשע־רציני, פארודי־גרוטסקי־אירוני של עבר והווה, היסטורי ואקטואלי. הווי שבו המציאות עולה על כל דמיון. הבלתי אפשרי הוא האפשרי. הפנטסטי הוא הריאלי.״
"לעתים נדירות נתקלים הקוראים בספר שכזה. תיקון אחר חצות הוא רומן מזהיר. הכול יש בו: דרמה עשויה להפליא, רודפים ונרדפים, בלבולי זהויות, עבר כאוב והומור פרוע. ועל אף הכול, גם קמצוץ של מזל".
בקצרה: מדובר ברומן רחב יריעה המתרחש בשלהי המאה ה-19 ברוסיה הצארית, המנוונת, על ביצותיה ומישוריה עצומי המרחבים, המספר את סיפורה של פאני קייזמן, אישה חזקה, אקצנטרית, בתו של השוחט, שלמדה בעצמה את אמנות השחיטה, דבר כמובן מופרך ובלתי מתקבל על הדעת באותם ימים, שיוצאת למסע הזוי וחסר פשר להציל את אחותה העגונה, יחד עם יהודי, חייל משוחרר, שבילדותו נחטף לשירות בצבא הצאר באחת מגזירות הגיוס של אותם ימים. זו תמצית העלילה, שמכאן והלאה מתפרעת עם שלל דמויות ומקומות, תהפוכות ומצבים עד לסופה (הצפוי).
נכון, יש פה רודפים ונרדפים, יש פה ניסיון לגעת בזהות היהודית כפי שהתקיימה בעיירה היהודית של אותם ימים, על יצר ההישרדות ותחושת הקרבנות שבה. יש פה נסיון נועז לחזור לאותם מקומות, ערש החסידות והמתנגדות, ההשכלה והציונות. יש פה גם ניסיון יותר רחב, לדבר על החירות, על הבחירות שאנחנו עושים, ועל ההשלכות שלהם. הכתיבה מתגלגלת ומלגלגת, כמיטב המסורת. וכן, יש פה גם כתיבה אינטילגנטית ומשפטים שנונים ואפילו מושחזים.
אבל, הנסיון הוא נועז מידי, ולי בכל אופן, הרגיש קצת מאולץ ואפילו בינוני. אין בו את הציניות והבנת נפש האדם העמוקה של עגנון, ולא את הלגלוג חם-הלב של שלום עליכם. ובעיקר חסר העושר התרבותי היהודי הטבול עד צוואר בספרות התנכית המדרשית והתלמודית אותה ינקו היהודים, שעליהם איצקוביץ' כותב, עם חלב אמם. אני חושש שאם זה משהו שלא גדלת עליו, אז פשוט אין לך אותו.
לא אומר שמדובר במופע חקיינות רדוד חלילה, יש כאן יצירה לא רעה, אפילו איכותית במדדים מסוימים, אבל בעיני כדי לכתוב בצורה אותנטית בתל אביב שנת 2015 על ההוייה היהודית בגרונדה או ויטבסק של שנת תר"ל (1870), צריך יותר מתחקיר כזה או אחר וקריאת עיתוני התקופה. שלום עליכם, מספר מדם ליבו על מה שהוא ראה וידע, כך גם עגנון הַמְּבַכֶּה את סופה של תקופה שלא תשוב עוד.
יש כמה קטעים מרהיבים, יש תובנות והברקות ומשפטים ששווה להתעכב עליהם, אבל יש גם הרגשה של כתיבה אנרכוניסטית, נמרחת לעיתים קרובות, ובעיקר לא לגמרי אמינה.
קראתי כמה מבקרים שיצאו מגדרם, גם פה יש חברים שאהבו מאוד ואני יכול להבין מדוע, אבל אני לא מצליח לתת יותר משלושה כוכבים.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
