ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 3 באוגוסט, 2017
ע"י אלזה
ע"י אלזה
נפלא. יצאתי למסע בזמן וברחבי כדור הארץ הדרומי עם ז'ול וורן שבצעירותי ממש לא אהבתי.
אחרי שנתקלתי בפעם המי יודע כמה בשמות פספרטו ופיליאס פוג, לקחתי לידי את "מסביב לעולם בשמונים יום" מערימת הספרים של בני מימי היסודי, וכמה שהיה מכובד למראה זה בסך הכל תקציר כדי לא להטריח את הילדים. השתעממתי קשות, כי הרוח, הנפש של הספר לא היתה בו, טעם של שעורי היסטוריה יבשים ותו לא.
אז הלכתי לחפש אותו בספריה ובמקומו מצאתי את ילדי רב החובל גראנט.
אושר גדול. לורד סקוטי, רעייתו החביבה ובן דודה יוצאים למסע שיט בספינת שעשועים גדולה ומהודרת ובבטנו של כריש שצדו מוצאים בקבוק ובתוכו דבוקים פתקים שהושחתו במים שקוראים לעזרה, תחקיר קצר מלמד שמדובר ברב החובל גראנט שנעלם שנתיים קודם וכל מה שמובן מהפתקים שהוא נמצא אם עדיין חי אי שם בכדור הדרומי בקו רוחב 37.
מכאן מתחיל מסע מלא הרפתקאות שעובר מצ'ילה דרך ארגנטינה ואחר לכיוון אוסטרליה וניו זילנד, הכל על אותו קו רוחב. הסע הזה כולל סערות בים, צונאמי ביבשה, ילידים באוסטרליה וניו זילנד "דמויי קופים וחסרי מוח". מה לעשות לא היה קיים אז פוליטיקלי קורקט והאנגלים הרגישו כאדוני הארץ - הימים והיבשות.
ז'ול וורן הצרפתי מייצג את עצמו כך נראה, כגאוגרף צרפתי מבולבל שעולה בטעות על הספינה הזו במקום על ספינה שהיתה אמורה לקחת אותו להודו והוא עם ידע בלתי נדלה עוזר להם כמה וכמה פעמים בעת צרה וצרות לא היו חסרות.
וכמובן ילדי רב החובל גראנט גם הם משתתפים במסע הזה.
ספר כיפי להפליא שבו זמנית מלמד אותנו קצת גיאוגרפיה וקצת היסטוריה של עמים שמי בכלל הכיר. אחד הדברים למשל שוורן מזכיר זה שהאנגלים בכל קולוניה שהגיעו אליה, הקפידו לחסל כמעט עד תום את האוכלוסיה המקומית, את אלה שלא הרגו דאגו להפוך לנוצרים.
מומלץ לשוחרי מסעות.
7 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
גלית
(לפני 8 שנים ו-2 חודשים)
היו עשרות,
והיה לי תקופה שסרקתי את כולם (את אי התעלומה יחד עם הרוזן ממונטה כריסטו הייתי קוראת שוב ושוב ושוב בכל ביקור אצל סבתא שלי והיו הרבה) ומאד שמחתי שהתחילו שוב לתרגם בשנות העשרה המאוחרות שלי אבל התאכזבתי.
והיום כאמור אני יכולה לספור על יד אחת את אלו שקריאים בעיני. מצד שני מיכאל סטרוגרוב הוא בעשיריה הפותחת שלי ... לא זוכרת דיון כזה... אבל אין ספק שהיה (8 |
|
|
רויטל ק.
(לפני 8 שנים ו-2 חודשים)
גלית, אני ממש זוכרת שניהלנו כבר את הדיון הזה...
רק לא זוכרת איפה :) מיכאל סטרוגוב היה האהוב עלי ביותר ללא תחרות. אהבתי מאוד גם את ירושת המיליונים ואהבתי את ציידי המטאורים (את שניהם היה לנו בבית אז קראתי הרבה פעמים). אהבתי גם את מסביב לעולם ב-80 יום, מסע אל בטן האדמה, תעלומה במכרה. בטח היו עוד, שאני כבר לא זוכרת. |
|
|
גלית
(לפני 8 שנים ו-2 חודשים)
אני קראתי בילדותי ב 7 (!) כרכים
ודווקא זה אחד המועטים שזכורים לי לטוב , עם יותר "בשר" מהרגיל ועם פחות נדנוד מדעי, אם כי זה קיים גם קיים (ספריו שאהבתי - מסביב לעולם ב 80 יום ,מיכאל סטרוגרוב ואי התעלומה)
|
|
|
רויטל ק.
(לפני 8 שנים ו-2 חודשים)
הבאתי את הספר לילדים מהספריה
ולמרות ההרגל העקרוני שלי לקרוא מה שהם קוראים - לא הצלחתי לצלוח אותו. מבין הילדים, רק אחד קרא אותו עד הסוף (ונהנה, להפתעתי). מדי פעם הוא ביקש ממני להקריא לו קטע, ואז נחשפתי לגזענות המזעזעת כלפי האבורג'ינים שיש בספר. היא תואמת תקופה, ואפילו, ביחס לתקופה, ז'ול ורן מתקדם בדעותיו... ועדיין קשה לקרוא את זה, ולטעמי אם ילד קורא את הספר - כדאי לשוחח איתו על הנושא. צעדים ראשונים בקריאה ביקורתית... |
|
|
סקאוט
(לפני 8 שנים ו-2 חודשים)
נשמע מרתק! בהחלט אקרא! תודה על ביקורת מקסימה!
|
7 הקוראים שאהבו את הביקורת
