“בילדותי לא קראתי את ספרי ז'ול ורן. מתוך התעניינות החלטתי לקרוא את ספריו בגילי המבוגר ולא רק שלא התאכזבתי אלא ממש להיפך - נהניתי מאד. זהו הספר השני שלו שאני קורא (אחרי מסביב לעולם בשמונים יום ) . העלילה מלאה הפתעות ומשאירה את הקורא תמיד במתח. מעבר לזה - המידע הגיאוגרפי הרב שיש בספר על דרום אמריקה, אוסטרליה וניו זילנד מחכים מאד. גם לומדים מספר זה על בעלי החיים והצמחים המיוחדים שבכל מקום, על ההיסטוריה של האזורים השונים ועל הילידים שגרו בהם לפני שהתגלו ע"י הספנים האמיצים לפני מאות שנים.

כדאי להעיר ששמות המקומות שתורגמו לעברית בספר אינם תמיד זהים לכתיבתם בגוגל. המלצה שלי היא לכתוב את שמות המקומות לא בעברית ואז אפשר למצוא אותם בגוגל ולקרוא עליהם (מומלץ). כדאי גם לעקוב בגוגל (במקביל לקריאה בספר) אחרי המקומות שנמצאים היום בקו הרוחב 37 דרום.”

“נפלא. יצאתי למסע בזמן וברחבי כדור הארץ הדרומי עם ז'ול וורן שבצעירותי ממש לא אהבתי.

אחרי שנתקלתי בפעם המי יודע כמה בשמות פספרטו ופיליאס פוג, לקחתי לידי את "מסביב לעולם בשמונים יום" מערימת הספרים של בני מימי היסודי, וכמה שהיה מכובד למראה זה בסך הכל תקציר כדי לא להטריח את הילדים. השתעממתי קשות, כי הרוח, הנפש של הספר לא היתה בו, טעם של שעורי היסטוריה יבשים ותו לא.
אז הלכתי לחפש אותו בספריה ובמקומו מצאתי את ילדי רב החובל גראנט.

אושר גדול. לורד סקוטי, רעייתו החביבה ובן דודה יוצאים למסע שיט בספינת שעשועים גדולה ומהודרת ובבטנו של כריש שצדו מוצאים בקבוק ובתוכו דבוקים פתקים שהושחתו במים שקוראים לעזרה, תחקיר קצר מלמד שמדובר ברב החובל גראנט שנעלם שנתיים קודם וכל מה שמובן מהפתקים שהוא נמצא אם עדיין חי אי שם בכדור הדרומי בקו רוחב 37.

מכאן מתחיל מסע מלא הרפתקאות שעובר מצ'ילה דרך ארגנטינה ואחר לכיוון אוסטרליה וניו זילנד, הכל על אותו קו רוחב. הסע הזה כולל סערות בים, צונאמי ביבשה, ילידים באוסטרליה וניו זילנד "דמויי קופים וחסרי מוח". מה לעשות לא היה קיים אז פוליטיקלי קורקט והאנגלים הרגישו כאדוני הארץ - הימים והיבשות.
ז'ול וורן הצרפתי מייצג את עצמו כך נראה, כגאוגרף צרפתי מבולבל שעולה בטעות על הספינה הזו במקום על ספינה שהיתה אמורה לקחת אותו להודו והוא עם ידע בלתי נדלה עוזר להם כמה וכמה פעמים בעת צרה וצרות לא היו חסרות.
וכמובן ילדי רב החובל גראנט גם הם משתתפים במסע הזה.

ספר כיפי להפליא שבו זמנית מלמד אותנו קצת גיאוגרפיה וקצת היסטוריה של עמים שמי בכלל הכיר. אחד הדברים למשל שוורן מזכיר זה שהאנגלים בכל קולוניה שהגיעו אליה, הקפידו לחסל כמעט עד תום את האוכלוסיה המקומית, את אלה שלא הרגו דאגו להפוך לנוצרים.

מומלץ לשוחרי מסעות.”