ביקורת ספרותית על במציאות אחרת מאת נעמה סכר
בזבוז של זמן

---

חיכיתי כל כך לחופשה הזו, כמה ימים של בטן גב, עם המשפחה...ורק לכייף, לשכב לי תחת שמשיית קש, לנשנש לי פירות טרופיים, לשחות בבריכה, לטבול בים.
אך, כנראה שהמשפט "האדם מתכנן, ואלוהים צוחק" נרשם עבורי (בעצם לא רק)
תנועה לא נכונה, קטנטונת ממש, לגמרי לא מורגשת, שלחה אותי כמו טיל בליסטי לחדר ממוזג (למזלי), לשכב במיטה, ולשנן בפעם המיליון: לא שוכחים לעולם את האתופן!!!! לעולם!

כן, הגב נתפס, 5 ימים של סיוט, מסג'ים מכל הסוגים, אך...כלום לא עזר.
השעמום גבר מרגע לרגע ,אינטרנט שצועק הצילו, תשדרגו אותי, חדרנית שכל רבע שעה בערך מתעקשת שהיא חייבת לנקות את החדר, ותקע אחד נורמלי שלצערי צמוד לדלת מאשר למיטה.

ואז, השיחה המיוחלת....
"לקחת לפחות את הטאבלט" היא שואלת
"כן, כן, אמרתי לך" אני עונה מיואשת
"כנסי, יש לך מתנה ממני" היא אומרת
"מה? לאן? איזה מתנה" אני שואלת
"פינקתי אותך בשני ספרים מדהימיםםםםם" היא צורחת מאושרת

מרימה את עיניי למעלה, מתחננת שאחד הילדים יעלה לחדר, שמישהו יגאל אותי ויביא לי את הטאבלט מהשידה..אבל, תפילות לחוד, ומציאות לחוד.אין ברירה נסתדר עם הנייד, כשאין סוס רוכבים על...

"במציאות אחרת" (הלוואי עליי במצבי חח),מודה ומתוודה בכל דף שקראתי, התעצמו הכאבים , עד שההבנה נחתה עליי, הכאבים מתגברים בגלל הספר.לכן, זו תהיה 3/4 ביקורת כי זה מה שהספקתי לקרוא ועד שהבנתי שעדיף לי להמשיך לבהות בחלל, לייחל לנס שהאינטרנט יעבור, לסמס קצת עם המשפחה, ובעיקר לנסות ולקום מהמיטה.

ועכשיו לספר..
הספר שייך לז'אנר הארוטי , בעצם רגע, לא, טעיתי, זהו ספר מתח, הממממ, סליחה , פרוזה, לא, שניה תנו לי צ'אנס רומנטיקה....התבלבלתי.
קיבלתם סחרחורת? גם אני.

הספר פותח בענת צור, מבאר שבע, משתייכת לעולם הפשע, שני האחים שלה למעשה מסרסרים בה, מעבירים אותה מסכת התעללות קשה ביותר.ההורים? אף פעם לא שומעים כלום!
ענת חוטפת מכות "רצח" , החדר שלה נשבר, נהרס כולו, היא נגררת על הרצפה מהשערות, חוטפת בעיטות לבטן, ההורים? ששששששש הם ישנים!
ענת מחליטה לברוח מהעיר שלה, להתחיל חיים חדשים, היא מתחילה לעבור כמטפלת בבית משפחת ריטמן.
בן ריטמן שכל את אשתו, לאחר שחלתה במחלת הסרטן, הוא שרמנטי, גברי, ובלה בלה בלה, אבל, לפתע פתאום, הוא מתאהב בענת...וכמובן ענת מתאהבת בו ובבתו הקטנה ליאל, יופי טופי.
ענת, שבורחת מהעבר שלה, נאלצת לחזור לבאר שבע, עיר הולדתה, לאחר שמאיר עזריאן העבריין הגדול ביותר של כנופיית הפשע בבאר שבע משתחרר מהכלא ורודף אותה (אמאאאאא איזה מפחיד), בן לא מוותר, שוכר חוקר פרטי, מגייס לעזרתו את רועי חברו הטוב בעל הקשרים המפותחים, משטרת ישראל מתערבת ו..

אל תשאלו אותי זו הנקודה שצרחתי כי ניסיתי סה"כ להפוך צד....לא דף! רק צד.

המסקנות:

1.לעולם לא לצאת מהמדינה בלי אתופן בתיק

2.לעולם לא לעשות מס'ג כשהגב תפוס זה רק מגביר את הדלקת (תודה מחשבות למדתי את הלקח)

3.לא להאמין שצרת רבים נחמת יחיד (יקירה שלי, מאחלת לך המשך טיול מהנה, ושגם כאבי הגב שלך יחלפו להם)

והכי חשוב,
לסבול משעמום, לנחם את עצמי, לייחל לאינטרנט עובד, אבל לעולם, לעולם לא להתפתות ולקרוא ספר גרוע.

נדמה כי הסופרת ניסתה בכל כוחה לגרום לספר להיות ספר מתח, אבל משום מה הכתיבה כל כך ירודה, גם בקטעים שבהם טבעי שהאדם יצמרר כשהוא יקרא תיאורים כאלה הרגישו לא אמיתיים, תלושים מהמציאות, עד כדי גיחוך, פרקים שאמורים לגרום לקורא להזדהות עם הגיבור / גיבורה עושים בדיוק את ההיפך.

עכשיו הבעיה שנותרה היא מה לכל הרוחות אני אמורה לעשות עם הספר השני שקיבלתי מתנה?

» ביקורות נוספות של רחלי (live)
» ביקורות נוספות על במציאות אחרת