ביקורת ספרותית על יום אחד מאת דיוויד ניקולס
ספר לא משהו

---

סדרת הקולנוע UP היתה סדרה של סרטים תיעודיים בריטיים שצולמה משנות ה- 60 ועקבה אחרי חייהם של ילדים בריטיים. כל 7 שנים חדרה המצלמה לחייהם לרגע והמשיכה הלאה עד המפגש הבא - מילדות בגרות וזיקנה. אני ראיתי פעם ראשונה את הסדרה בשנת 84 כך שחוויתי 4 גלגלולים בחיים של גיבורי הסדרה - מאז ועד היום אני תוהה האם העתיד נכתב מראש (כמו שאפשר לראות על חלק מהדמויות) או שחיינו הן דלתות מסתובבות - למי שלא הציץ בסדרה אני ממליץ בחום לנסות - זו חוויה סוציולוגית מאלפת כמו גם הסיפורים סביבה וכל שכן גיבוריה הדוקומנטריים שלראשונה בחיי חשפו אותי לעידן הריאלטי.
לענייננו הניסיון לכוון יצירות אומנות סביב תריקך קבוע - במקרה שלנו יום אחד בשנה - ה- 15 ליולי, ולעקוב אחרי הגיבורים במשך 20 שנה , הוא ניסיון מאתגר , מגביל מאוד מבחינות מסוימות טכניות בהתפתחות העלילה אבל מאפשר למצות תהליך מסויים בחיי הגיבורים. בשורה התחתונה המשימה והאתגר היו גדולים על דיויד ניקולס באפן שהוא לא הצליח למצות את ההתפתחות של הגיבורים שנשארת מאוד שטחית לאורך כל הספר ובמידה רבה גם משעממת - יום אחד - מיותר

» ביקורות נוספות של רן
» ביקורות נוספות על יום אחד