ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שבת, 24 ביוני, 2017
ע"י Huck
ע"י Huck
"חמאס וישראל – דו-קיום בשלום"
"החזון של חמאס כולל מסגרת לדו-קיום למשך 25 שנה, המאופיינת באי-אלימות ומחויבות מלכתחילה שהתהליך יוביל להקמת מדינה פלסטינית באמצעות מו"מ המבוסס על גבולות 67'... מוסכם על דחיית הנושאים הקשים לעתיד, בכלל זה הפליטים והסדר סופי בירושלים.... חמאס מוכן להחלטות הקשות הנגזרות מכך, בתנאי שיראל מוכנה לכך גם כן."
ציטוט זה לקו מתוך ההצעה שנשלחה לראש הממשלה אולמרט מהנהגת חמאס ב-2006. ההצעה הושבה ריקם. זהו רק אחד מהגילויים המרתקים העולים מהספר החשוב של שלומי אלדר, "להכיר את חמאס".
השבוע מלאו עשר שנים להפיכה שביצעה תנועת חמאס ברצועת עזה. מאז התרגלנו למציאות שבה עזה נשלטת בידי אויב קיצוני ולא רציונאלי לכאורה, שהשפה היחידה אותה הוא מבין היא שפת הכוח, אותו אנו נאלצים להפגין כלפיו מדי כמה שנים. רובנו רואים את החמאס כמקשה אחת, רצחנית ופנאטית, וכלל לא מודעים לכך שההפיכה שהתקיימה ביוני 2007 היתה במידה רבה מהפיכה אותה כפתה הזרוע הצבאית על ממשלת חמאס, שניסתה להסדיר את יחסיה עם ישראל תוך שהיא מנסה לתמרן ללא הצלחה מול הכוחות שסירבו להכיר בתוצאות הבחירות הדמוקרטיות: הפתח וממשלת ישראל.
שלומי אלדר סוקר בספרו המצויין את צמיחתה של תנועת חמאס עד עלייתה לשלטון בעזה ומבצע עופרת יצוקה, שהיה אחד משיאי העימות בינה לבין ישראל. ספרו של שלומי אלדר מרתק ומפתיע בכמה מגילוייו, אך מרבית המידע בו אינו בלעדי, מה שרק מגביר את ערכו בעיני. ישראל מתגלה בספר כפועלת מתוך שליפה מהמותן ולא מתוך חשיבה מסודרת (מעדיפה כברירה ראשונה הפעלת כוח ורק לאחר מכן בוחנת אפשרויות אחרות). לפעמים נראה שפעולותיה נגזרות יותר מדי מעקרונות נוקשים ופחות מדי קשובה למציאות. החמאס לא הוקמה ע"י ישראל, כפי שנטען מדי פעם, אולם התנועה בהחלט צמחה ממחדליה ושגיאותיה של ישראל, מראשית דרכה.
תנועת חמאס, לעומת זאת, מצטיירת כתנועה שקולה, רציונאלית, המתחשבת ומגיבה למציאות סביבה ומודעת למגבלות כוחה. זוהי בהחלט לא תנועה פנאטית ש"מבינה רק כוח", וניתן בהחלט לראות שמראשיתה יעדיה האמתיים היו הקמת מדינה בגבולות 67', והיעד של שחרור פלסטין כולה הוא יותר אידיאה שלא תושג בכוח. בהקשר זה מעניינים דבריו של אסמעאיל הנייה, ראש-ממשלת חמאס. בתשובה לשאלה מה יקרה עם תום ההודנה ל-20 שנה שמציעה חמאס, אמר "ניתן לדורות הבאים להחליט, כי הם יוכלו לקבל החלטה טובה יותר אחרי שמעגל השנאה, הטינה והנקמה בינינו יפוג מן העולם".
ספר חובה ועדיין אקטואלי, לצערנו...
4 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
רץ
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
ביקורת טובה לספר טוב, אם כי אני לא חושב שהחמאס היא תנועה רציונלית, ובישראל הההחלטות נטולות רציונליות, נושא של הכרה בחמאס מעלה מיד את שאלת כוחו ביהודה ושומרון.
|
|
|
Huck
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
מחשבות, אני חושב שהספר הזה לא בא להציג כמה ישראל לא מוסרית, אלא זה יותר פרק בפוליטיקה חכמה. ישראל מול החמאס הקדישה פחות מדי מחשבה למה אפשר לעשות ויותר מדי מחשבה למה היא היתה רוצה לעשות באופן אידיאלי. הספר הזה בא להציג לנו את החמאס שמאחורי התדמית התקשורתית. גם בארץ יש ציבור נבער שניזון בעיקר מדעות קדומות, וגם תומכי החמאס,כמו תומכי הימין בארץ, מוכנים לחיות בשלום עם הצד השני רק שאין להם אמון בו.
|
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
אז אנחנו לא בסדר? אנחנו לא טלית שכולה תכלת, אבל הם אספסוף נבער ודתי.
|
4 הקוראים שאהבו את הביקורת
