חופש מוחלט הוא בדיוק מה שנקט בו קצ'אז'יאן הארגנטינאי בכתיבת הספר הזה.
מדובר בפרוזה מודרנית באופן קיצוני, ובאותה רמה גם מסקרנת, מצחיקה, מעוררת מחשבה ובלתי ברורה בעליל.
הספר הוא כולו דיאלוגים, ללא אף מילה נוספת של "דובר" כזה או אחר. פינג-פונג של דיאלוגים ותו לא. העלילה נבנית תוך כדי השיחות בין הדמויות, והיא איננה צפויה בשום שלב ולא חדלה להפתיע.
לאף אחת מהדמויות אין שם, והן אף אינן זוכרות את שמן. הסופר מכנה אותן באותיות האלף-בית לפי סדר הופעתן בטקסט.
גם המיקום הפיזי איננו ברור, נטול שמות תואר ממשיים. ישנו מרחב בו הדמויות פועלות אך הוא עמום גם להן וגם לקוראים. אין התייחסות תיאורית לשום גורם: לא למראה החיצוני של הדמויות (מעבר לכך שנאמר על האישה שהיא יפה, לא יודעים עליה דבר), ולא למאפיינים של המרחב (חוץ מ"מגעיל" או "מסריח" או "יפה", אין פירוט אף לא לרגע), והקורא נותר בחשכה – עם חופש מוחלט לדמיין לעצמו את הדמויות ואת מיקומן הפיזי.
הדמויות עצמן אינן יודעות היכן הן נמצאות, דבר אשר מהווה את הציר שעליו סובבת העלילה המופרכת של ספר זה.
חופש מוחלט מתחיל בדיאלוג בין שתי דמויות, א' ו-ב'. כמו דיאלוגים רבים אחרים בספר, גם הראשון הוא אינטלקטואלי, מתפלסף, "חופר". איננו יודעים מה הקשר בין א' לב', או בני כמה הם, והם עצמם אינם יודעים איך הגיעו לכאן ומדוע. מסתבר שקבוצת אנשים כלאה אותם במקום הזה, ומציגה בפניהם משפטים, או נושאים, לדון בהם. אחד הנושאים הוא חופש ומשמעותו.
בהמשך, ינסו שני הגברים לברוח משם, ויפגשו באישה ובעוד מספר גברים, כולם דמויות מעניינות ואניגמטיות, והאינטראקציה ביניהם היא זו המניעה את הסיפור קדימה.
כמה עצום ובלתי נתפס הוא כוחן של מילים. הן מציתות את המחשבה, ולפעמים לא נדרש יותר מגיץ אחד קטנטן, כדי שהדמיון שלנו ינסוק במלוא הכוח.
קצ'אז'יאן מוכיח זאת היטב בחופש מוחלט.
זהו ספר שמדבר על הכל ולא כלום, זוהי יצירה המטילה ספק בהכל ובלא כלום. הסופר מפגיש אותנו עם תשוקה מינית ואין-אונות, עם אינטלקט וטיפשות, עם בגרות נפשית וילדותיות. מצד אחד מדובר בבני אדם, עם תכונות אנושיות לגמרי, רובן מעצבנות או תמוהות במקרה הטוב. מצד שני, אי אפשר להימנע מתחושה חזקה של חלום, של הזיה. בכל מקרה, מה שזה לא יהיה, א', ב' וחבריהם לא מעוניינים לחזור לחייהם הקודמים, וגם לא להישאר במקום בו הם נמצאים. הם יש אופציה שלישית?
חופש מוחלט הוא ספר מפתיע במקוריותו. הוא מצחיק, הוא אבסורדי, הוא סוריאליסטי. המחבר עשה כאן תרגיל גאוני, אין ספק, שבמהלכו הוא מזמין אותנו אל האתגר, וכל מי שניחן בחוש הומור בריא וביכולות חשיבה אבסטרקטית, יתענג עליו.
מהדורת הרזרב של חופש מוחלט יצאה לאור לפני מספר ימים, ומוקדשת לזכרה של סוניה ברשילון, אשר תירגמה מספרדית ספרים יוצאים מן הכלל, מהנים לפחות כמו ספר זה.
יהי זכרה ברוך.













![אבות ובנים [מהדורת הספריה החדשה - 1994]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers1/11912.jpg)




