לאנשי הוצאת "זיקית" יש תובנות ויומרות להביא לקהל הקוראים הישראלי ספרות שהינה חריגה ,אוונגרדית משהו ,בטוח לא כאלה שיככבו ברשימת רבי המכר -חוץ מ"פרנסוס על גלגלים"והמשכו -"חנות הספרים הרדופה"-מאת כריסטופר מורלי.

הספר הזה יותר מתמוה.לא מצאתי בו את רגלי וידיי.

הסיפור הנו אודות עבד ששמו אינו ידוע, אשר נמכר לבעל טירה בשם חניבעל,באי קטן ללא שם ומיקום גאוגרפי,בתקופה מודרנית כי מוזכרים אופנועים, מכו

חופש מוחלט הוא בדיוק מה שנקט בו <mark>קצ'אז'יאן</mark> הארגנטינאי בכתיבת הספר הזה.

מדובר בפרוזה מודרנית באופן קיצוני, ובאותה רמה גם מסקרנת, מצחיקה, מעוררת מחשבה ובלתי ברורה בעליל.

הספר הוא כולו דיאלוגים, ללא אף מילה נוספת של "דובר" כזה או אחר. פינג-פונג של דיאלוגים ותו לא. העלילה נבנית תוך כדי השיחות בין הדמויות, והיא איננה צפויה בשום שלב ולא חדלה להפתיע.

לאף אחת מהדמויות אין שם, והן אף אינן זוכרות את

מי שקורא הרבה יודע לזהות כבר בתחילת ספר איזה מין ספר זה הולך להיות. אתם יודעים, קראתם כבר רומנים היסטוריים, בלשים ודרמות. אבל לפעמים פותחים את הדלת ונכנסים מיד לעולם אחר לגמרי. שום דבר בו הוא לא כרגיל, לא הכתיבה, לא הדמויות, לא העלילה, לא האווירה. זה כאילו נסעתם הרבה פעמים לאירופה הקלאסית, אתם נרגשים ושמחים לקראת חוויה חדשה, אבל שדה התעופה דומה בכל המדינות, המלון מפתיע לטובה או לרעה אבל סה"כ דומה

זהו ספר שמורכב משתי יצירות, הראשונה תודה והשנייה לא היה לי כח להאזין לה (לקח מהראשונה). אם אחד מהקוראים יאזין / יקרא ויאמר לי כי היצירה השנייה עולה על הראשונה אולי אעשה את המאמץ.

הסגנון מאוד שונה ומיוחד של הסופר. הוא כותב בצורה מאוד לכאורה פשוטה , אך היצירה מורכבת במובן של דמיון, התפתלות העלילה לא תמיד מובן לאן הוא חותר.

הייתי בטוחה כי חיתוך הפסקאות בלי המשך, שמור רק לאדף. פתאום אני מתוודאת