ביקורת ספרותית על בולי - נפלנו כך #1 מאת פנלופה דאגלס
בזבוז של זמן

---

לא יודעת מה איתכם חברים, אבל אני לא צריכה לאסוף קרשים לל"ג בעומר. יש לי את הספר בולי שאני הולכת לשרוף. ואוו. הספר בולי. בואו נתחיל. אז למה שנאתי את הספר-
1. חוסר אמינות: כל הספר מאוד לא אמין ואני לא אסביר למה בגלל שזה בכלל לא שווה את האנרגיה שלי. אפשר רק להגיד שזה קצת לא הגיוני שבחור יהיה אובססיבי כלפי בחורה מסויימת במשך כל כך הרבה שנים ולא יעזוב את המסכנה, אלה אם כן הוא פסיכופת או סטוקר חולה. גם לא נראה לי הגיוני לשנוא מישהו כל כך ובאותו הזמן לרצות אותו. כמו שברייקינג בנג'מין אמרו- "there's a fine line between love and hate" כן, פיין ליין אבל זה לא אותו דבר.
2. לא פוליטיקלי קורקט: "בנות בעלות מראה זנותי נתנו לבנים לזיין אותן על יבש." אז מה שאת אומרת זה שבנות "נותנות" לבנים? הן אף פעם לא חרמניות בעצמן? רק בנים הם חרמנים? והרווח היחידי של נשים ממגע מיני הוא שהן מפתחות לעצמן תדמית של זונה? או שהלבוש שלהן מפתח את התדמית הזאת? (עוד מאט מצעד השרמוטות אם מדברים) דאט איז וואט יו סאיינג גירל? ציטוט פשוט מקסים ונוסף מהספר הנפלא "לא פלא שבנים הם כאלו מגעילים, בנות נותנות להם להתנהג ככה." כמעט הקאתי בפה. אז את קודם כל מכלילה, אומרת שכל הבנים הם דוחים, אחר כך את מאשימה את ההתנהגות של הבנים בבנות עצמן וזה למה? כי הן "נותנות להם?" שוב עולמם של הגברים תלוי בנשים? שוב הנשים מעצבות את חייהם/ אישיותיהם? שוב הנשים אשמות ביחס המזלזל שהן נתקלות בו בגלל שהן לא עיצבו את בני המין השני כמו שאת חושבת לנכון? Jiss, בחורה , את פשוט מדהימה אותי. "לא הייתה לו זכות לבעלות על שום חלק בי" למה שתהיה לו זכות בכלל? למה שלמישהו תהיה זכות לבעלות עלייך? את לא חפץ, הבנת בוב'לה?
3.טייט הדמות הראשית- הבחורה הכי חלשה, חלשת אופי, חסרת אופי, טיפשה, חסרת טקט, מטומטמת ושטחית שקראתי עלייה. כל הזמן משוויצה במוזיקה שהיא אוהבת, כאילו מי ישמע אז את שומעת 3dg וseether יוו סתמיי ילדת וואנבי לאף אחד לא אכפת. בנוסף, טייט מאוד מטומטמת לדעתי. היא חושבת " לא אל תגידי את זה" ובסוף אומרת את זה. "תלכי משם עכשיו" ואז היא נשארת. מאוד מטופש לדעתי. היא גם אישה נורא חלשה, היא מקבלת את כל ההצקות וההטרדות של ג'ארד בלי באמת לעשות משהו, בלי להגן על עצמה כמו שצריך. דוגמא מובהקת לחולשה של טייט - כשהיא נמצאת לבד במלתחות, ג'ארד נצמד אליה והיא לא עושה כלום. היא הייתה ערנית לגמרי, היא יכלה לצאת מזה, אבל בגלל הריח שלו או איזה תירוץ מעפן אחר ומאוד מטופש היא בחרה שלא. אותו דבר קרה כשהוא נישק אותה. זה סבבה לזרום, באמת סבבה אבל אם את מתנגדת תתנגדי עד הסוף חתיכת מטומטמת. כי זה לא שאין לה את היכולת, זה לא שהיא הייתה במצב של קיפאון, זה לא שהיה איום ממשי וגם אם היה, היא לגמרי יודעת איך להתמודד איתו. אז למה היא לא עשתה כלום? כי היא חלשה ופחדנית, תקראו לזה האשמת הקורבן, אבל זה לא האשמת הקורבן, משום שכשהקורבן מסרב בתקיפות לפעול, הוא לא קורבן, הוא נהנתן. כי זה מה שהיא כנראה, מזוכיסטית נהנתנית שמשדרת לסביבה שלה שהיא הקורבן. ואיזה בחורה שטחית. כל הזמן איפה ג'ארד? מה הוא עושה? עם מי? כמה? למה? איך?
איכ איכככככ. דפוקה במוח.
4. המסר המזעזע של הסיפור - לספר יש מסר מגעיל וברור - כל בחורה רוצה שבחור חתיך יאיים עליה, יציק לה, יפחיד אותה, יהיה נטול רגשות ואז היא תתאהב בו ותתקן אותו. איכ איכ איכ. למה בכלל קראתי את החרא הזה? למה קניתי את זה?
דברים שאהבתי בספר-
1. ג'ארד- למרות שיש לו שם של טכנאי מחשבים, חמד של בחור, השפוי היחיד בכל המערכה המטופשת הזאת. בכל מקרה אני מציעה לכם להתרחק מהספר, לא לקנות אותו ולהזהיר את חבריכם ממנו (אם יש לכם כאלו... בכל זאת... אתם קוראים ספרים כל החיים שלכם. צאו החוצה, תראו חיים תנשמו חמצן).
חרא של ספר. פשוט ככה, לדחוף לאסלה ולהוריד את המים.

» ביקורות נוספות של ??
» ביקורות נוספות על בולי - נפלנו כך #1