ביקורת ספרותית על בולי - נפלנו כך #1 מאת פנלופה דאגלס
ספר מעולה

---

הספר מסופר מנקודת המבט של טייט, נערה בת 17 שעוברת התעללות בידי מי שהיה החבר הקרוב ביותר שלה, ג'ראד. תחילה היא מתעלמת מההתנהגות שלו ומנסה שלא להיתקל בו עד כמה שהיא יכולה, עד הרגע שנמאס לה. טייט מקבלת הזדמנות להתרחק מכל הבעיות האלו ולטוס לשנה לצרפת, כמובן שהיא לוקחת את ההזדמנות מבלי לחשוב פעמיים. לאחר חזרתה לבית הספר היא כבר נערה אחרת לחלוטין.
תוך כדי שהיא מנסה להשלים פערים מהשנה שחלפה, היא גם מתמודדת עם הבריונים שלה בצורה אמיצה ועם הרבה ביטחון. טייט מצליחה לחדור לעומק העניין ולשפר את היחסים שלה עם הבריונים, הכי חשוב עם הבריון הראשי, ג'ראד, ולגרום להם לכבד אותה.

אני מאמינה שאף אחד לא נולד עם רוע טהור. אין אדם רע, יש אדם שרע לו. ברוב המקרים ילדים בריונים מתנהגים בצורה בריונית בגלל משהו שקורה להם בחיים האישיים. גם שמתי לב שהרבה מהם עוברים התעללות בעצם.

הרבה לא אהבו את המסר שהספר מעביר. מודה שבחיים לא הייתי מתאהבת במישהו שגורם לחיים שלי להיות אומללים. אפילו עברתי חוויה דומה בחטיבת הביניים. הבריון שלי בסופו של דבר ביקש ממני סליחה, כמובן סלחתי לו ושם זה נגמר. אז נכון, להתאהב בבן אדם שנטפל אליך זה נקרא מזוכיזם ומערכת יחסים כזאת היא רעילה ולכן זה לא היה עובד טוב במציאות.
אהבתי שטייט בסופו של דבר הצליחה להיות אמיצה מספיק כדי להגיד לג'ראד "אתה פוגע בי" וממש לגרום לו להבין מה הוא עושה. התירוצים שלו בעיניי היו לא אמינים ובהחלט לא הופכים את המעשים שלו לבסדר, אבל יש בהם היגיון.

הספר כתוב טוב. אין מריחות מיותרות, אפילו לא בקטעי הסקס. ספר תיכון שלא מתיימר להיות קולג'. קראתי יותר מדי ספרי תיכון שהופכים לעלילה לא הגיונית בכלל ובספר הזה הסופרת הצליחה לשמור על קו עלילה יציב. לא קראתי ספרים נוספים שלה, אבל אהבתי את הסגנון.
(אגב, התרגום מעולה! כל הכבוד להוצאה)

» ביקורות נוספות של ספרים
» ביקורות נוספות על בולי - נפלנו כך #1