ביקורת ספרותית על הנביא מאת מייקל קוריטה
בזבוז של זמן

---

אני מניחה שסופרים של ספרי מתח כל כך עסוקים בלמתוח את הקוראים ולדאוג לסוף לא צפוי, שהם שוכחים להשקיע בעלילה. לא ספר המתח הראשון שאני נתקלת בו שמאכזב אותי מבחינת העלילה המשעממת, הבנאלית, מלאת הקלישאות, תארו אותה באיזה שם שתרצו, מאכזבת גם תופס. עם כל הכבוד למייקל קוריטה שכתב ספר, אני לא מבינה למה. למה לא להשקיע בספר עד הסוף? למה לתת לקלישאה משעממת להיות העלילה הראשית? ואולי זאת אני שלא מתחברת לקונספט של ספרי מתח כי אין פה שום דבר מרגש, סוחף, מעניין יותר מדי. אולי זה פשוט לא הג'אנר שלי כי אני אוהבת יותר לקרוא ספרים עם דמויות שאני יכולה להתחבר אליהן קצת, ספרים שמלמדים אותי דברים, כל מני דברים. והספר "הנביא" היה די מעניין. אבל לא סוחף, לא מרגש, קלישאתי, משעמם, עלילה שאם נחשוב עליה כאמתית תהיה מאוד לא שגרתית או בנאלית אבל כספר... נו באמת לכולנו יצא לקרוא אינספור ספרים עם קונספטים כמו: שסע בין אחים בעקבות טרגדיה משפחתית, טרגדיה שחוזרת על עצמה באותה עיירה אחרי מספר שנים, טרגדיה שקשורה בתיכון וקבוצת פוטבול וכולי' וכולי', הקלישאות הרגילות. אם אתם רוצים להיות סופרים תעשו טובה, תשקיעו בספרים שלכם עד הסוף כי זה באמת גובל בזלזול כל הקלישאות האלו, במיוחד כשהן באות בלי חידוש מעניין או בלי איזה מסר או משהו מעבר. אל תכתבו ספר רק אם יש לכם רעיון להתחלה וסוף ואז תכניסו קלישאות כעלילה. וגם חייבת לציין שהיה קשה לסבול את כל תיאורי הפוטבול האלו! אם ארצה לצפות במשחק פוטבול אצפה במשחק פוטבול, לא אקרא ספר! זה היה משעמם ומתיש לקרוא את כל התיאורים האלו. כהמלצה האם לקרוא או לא.... אני באופן אישי לא ממליצה.

» ביקורות נוספות של ??
» ביקורות נוספות על הנביא