ביקורת ספרותית על המתיקות שבשכחה - פרוזה # מאת קריסטין הרמל
ספר מעולה

---

איך ידעתי שאני אוהב את הספר הזה. פשוט ידעתי. ואולי זו הסיבה שכל פעם דחיתי את קריאתו וחיפשתי את הרגע ה"מושלם" להתחיל אותו. החודשים חלפו ופשוט לא הצלחתי למצוא רגע כזה, אז המשכתי לחכות. רציתי לתת לפנטזיה שבראשי את התנאים המיטיבים ביותר, כדי שהמציאות תצליח לשעתק את הדמיון. ואולם, בסופו של דבר התזמון שלי לא היה כל-כך מוצלח – עומס בעבודה, פרויקטים בכתיבה ודד-ליין לעבודת התזה היו רק חלק מהדברים שמילאו את הלו"ז שלי ואת מחשבותיי עד אפס מקום – אבל ברגע שהתחלתי לקרוא, פשוט לא יכולתי להפסיק. קראתי אל תוך הלילה, מתעללת בערנותי המפוקפקת, מתעלמת משלל ההתחייבויות הקודמות שהיו לי, מתנתקת לרגע מהחיים התל-אביביים הבורגניים שלי – ונשאבת לסיפור אהבה של פעם בחיים, אהבה מרגשת, עוצמתית, מטלטלת, אהבה שנגדעה בעל כורחה בשל מלחמת העולם השנייה: כשהצד היפהפה והמקסים ביותר של החיים פוגש את הצד המכוער וחסר האנושיות שהם עשויים להידרדר אליו.
שתי הגיבורות הראשיות של הסיפור – רוז, שהתאהבה בצעירותה בפעיל מחתרת כריזמטי כשפריז הקסומה משמשת קרקע פורייה לאהבתם, והופ, נכדתה האמריקנית שאינה יודעת דבר על עברה של סבתה, ומנהלת את המאפיה המשפחתית – סובלות שתיהן מתזמון גרוע: אהבה צעירה שלא התממשה, נסיעת עבודה שעשויה לגרום להופ לאבד את העסק המשפחתי, מותה של אמה, ג'וזפין, מסרטן השד, מחלת האלצהיימר שתקפה את סבתה לפני שהספיקה להתוודות על עברה הסודי... אבל איכשהו החיים ממשיכים להתגלגל בתנופה אדירה ולמרות שישנם דברים גדולים שמתפספסים, חלקם מסתדרים בצורה מפליאה ומרגשת. וכשאני חושבת על הניסיון האישי שלי למצוא את הזמן המושלם לכל דבר, כולל קריאת הספר הזה, אני תוהה אם המסר בין השורות הוא שתזמון מעולה הוא דבר חשוב, אבל הוא לא הכול; אף פעם לא מאוחר מדי לרדוף אחרי החלומות שלנו (או להתחיל לקרוא ספר טוב שחיכה לנו מספיק זמן על המדף

» ביקורות נוספות של דנה
» ביקורות נוספות על המתיקות שבשכחה - פרוזה #